עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/כה" (פסקה)

== פסוק מג ==
=== לא תרדה בו בפרך ===
וברש"י: מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן, עד שאבוא. שמא תאמר אין מכיר בדבר אם לצורך אם לאו ואומר אני לו שהוא לצורך, הרי הדבר הזה מסור ללב, לכך נאמר ויראת מאלקיך. 

הנה ברש"י כתב שני אופנים לאסור. והנה האופן של עדור תחת הגפן ואינו יודע עד מתי, זהו עבודת פרך אף אם באמת האדון צריך לכך, משום שאין לזה קצבה, וא"כ בזה לכאו' לא צריך להגיע ללימוד שהדבר מסור ללב, דתמיד ייאסר. ואם סוף דברי רש"י אזלי רק על המקרה של להחם את הכוס, שם יש לדון להיפך, שאם העבד סבור שהאדון צריך כוס זו, א"כ אינו מרגיש בזה עבודת פרך, ומדוע אסור אם אינו נצרך לאדון אלא משיקולים אחרים?

והנה ברמב"ם פ"א מעבדים ה"ו הביא את שני חלקי הדין הנזכרים, וסיכם: הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו. ומבואר ברמב"ם שצריך שני תנאים יחד בכדי להתיר, גם שיהיה קצוב וגם שיהיה צריך. ואם כן כשאינו קצוב אסור למרות שצריך. ומבואר כדברינו שההתניה של "ויראת מאלקיך" - מסור ללב, שייכת רק כשאמר לו להחם לו חמין - שמותר כשצריך, אך אינו שייך בעבודה ללא קצבה - שאסורה למרות שצריך.

שוב ראיתי בלחם משנה שם שכתב ממש כדברינו בחלוקה בין שני המקרים, והוסיף שכך נראה קצת בפי' רש"י בחומש (ועי"ש עוד). ויתכן שכוונתו היא, שרק בלהחם את הכוס כותב רש"י [וכן המקור בתורת כהנים] "והוא אינו צריך", ולא במקרה של לעדור ללא קצבה, ולכן הסיפא ד"ויראת מאלקיך" איירי רק על המקרה הראשון.

ועדיין יש לדון מדוע צריך את התנאי 'שהוא צריך לו' כאשר הדבר קצוב, שהלא אם העבד סבור שאדונו צריך זאת - אין זו 'עבודת פרך'. ועוד, שהרי גם זה הינו סוג של 'צורך'. ואין לומר שהמדובר הוא כשהעבד יודע שהאדון אינו צריך את כוס זו, שהלא רש"י מסיים "ואומר אני לו שהוא לצורך". ועיין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 00:20, 29 באפריל 2021 (IDT)