עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/יג" (פסקה)

==לא==

לא) מרן דקבלנו הוראותיו אם הוא גם למה שכ' בתשובותיו נראה דשנוי במחלוקת דהרב מנחת זכרון נר"ו כתב בדף צ"ה אות כ"ח בשם הרב קרית מלך רב דגם בתשו' קבלנו הוראותיו וכן כ' הרב ויקרא, אברהם נר"ו בדף ק"ך ע"ד אות פ"ג בשם הרבנים משאת משה ונחפה בכסף וחקרי לב וכן נראה דעתו אך כ' שם בשם מרן חיד"א בספר חיים שאל בהשמטות לדף צ"א ע"ד דיש לצדד דדוקא בש"ע ואין ספר חיים שאל מצוי אצלי אך ראיתי בברכ"י ח"מ סי' כ"ה אות כ"ח שכ' על דברי הרבנים משאת משה ונחפה בכסף הנ"ל דאינו מוכרח ועיין להרב ישרי לב דף כ"ט ע"א אות י' שכ' בלשון זה ודעת מרן בתשובה שקבלנו הוראותיו וכו' נראה דתופס השיטה דגם בתשובה קבלנו הוראותיו:

'''ושם''' בחלק ח"מ במערכת הקו"ף אות כ"ד ראיתי להרב המגיה מר נכדו יצ"ו שהאריך קצת ואעתיק תורף דברי הרבנים שהזכיר שם ואינם מצויים אצלי ובתחלת דבריו הקדים דידוע שבמקומות שנהגו לפסוק כמרן כארץ ישראל ומצרים וערי ביסתאן ומערב אין יכול לומר קים לי נגד סברתו מיהו צריך בירור בדבר שבשלחן ערוך סתם הדבר ובבית יוסף או בתשובה מפרש וכן בדינים שפוסק בבית יוסף ובתשובותיו אם גם בזה קבלו שלא לומר קים לי וכ' שהרב שער המים בתשובה סימן ט' כ' ששמע שלא קבלו הוראותיו בתשובה והרב דין אמת דף ע"ד ע"א כ' שהרב פרי האדמה מארי דארעא דישראל עשה מעשה כפסק מרן בתשובה והרב מוהר"ם בולה חלק עליו וכ' על זה {{ממ|הרב הנ"ל יצ"ו}} ואין ספק שזהו מה ששמע הרב שער המים וכבר הרב מר אביו פסק להיפך ולזה נוטה דעת הרב דת ודין וגם הרבנים נחפה בכסף ומשאת משה סברי הכי דקבלנו הוראותיו בתשובה והביא מה שכ' בברכי יוסף ובחיים שאל הנ"ל והביא שהרב מוהר"ם סוזין בתשובתו שבספר חקרי לב סי' ד' היתה דעתו כדעת הרב שער המים ושהרב חקרי לב חלק עליו וגם הוא ביטל דעתו ועוד הביא שהרב מס' המלך הנ"ל מיחלפא שיטתיה בזה בשתי תשובות אחרות היינו שבספר חקי חיים סי' ט"ל כ' דאין שלא קבלנו הוראותיו בתשובה ובספר מים קדושים בח"מ סי' ג' כ' בהיפך וגם בשם הרב משה חזן בתשובה כתיבת יד כ' שהאריך להוכיח שגם בתשובותיו קבלנו הוראותיו ושהסכים עמו הרב יום טוב אליקים שוב הביא שבספר רב ברכות באות ז' דף ג"ן ובאות ק' כתב המחבר רב יוסף יצ"ו שמרן החבי"ף הכריע דנקטינן כמרן גם בתשובה והרב רב ברכות האריך לומר שהמוחזק יכול לומר קים לי כהסוברים שלא קבלנו הוראותיו שבתשובה והרב המגיה {{ממ|שבישרי לב הנ"ל}} כ' לדחות הוכחותיו וסיים כל לגבי דידי כל דיינא דדאין נגד מרן אפילו בתשובה במקום שקבלו הוראותיו לאו דיינא הוא וכפוגע חלילה בכבוד מרן הוא:

'''אלה''' תורף הדברים שבישרי לב ומובן שמה שכ' בספר רב ברכות בשם מרן החבי"ף הוא באיזו תשובה שהשיב לו ועודנה בכתיבת יד והיא לא נדפסה כן אני כותב בהשערה כפי המובן ממה שכ' בישרי לב כי ספר רב ברכות לא ראיתי ולא שמעתי מי הוא הרב המחבר יהי מכירו ברוך:

'''והנה''' מקרוב נדפס ספר חקות החיים למרן החבי"ף וראיתי שם בסי' נ"א הובאה שאלת חכם הרב יוסף חיים {{ממ|אולי מר ניהו המחבר ספר רב ברכות}} וכתוב שם בדף ס"ה ע"ד שמסופק אם מה שקבלנו הוראות מרן הוא גם בתשובה או דוקא מה שכותב בשלחן ערוך ובתשובתו כ' בדף ס"ז ע"ד {{ממ|בד"ה ותו}} דהרבנים משאת משה ונחפה בכסף כתבו שגם בתשובה ושבברכי יוסף סיים שאינו מוכרח ובספר חיים שאל ח"א סי' ע"ד אות י"א החזיק הדבר וכו' {{ממ|נראה שכונתו שהחזיק הדבר לומר קבלנו וכו' גם בתשובותיו}} ושהרב משה סוזין בתשו' שבחקרי לב מהדורא בתרא דף קפ"ד ע"ב כ' דשאני השלחן ערוך שהסכימו בו מאתו רבנן ואם כן להוציא מן המוחזק אין בנו כח להוציא מפסקי מרן בתשובה ומכ"ש על פי מה שכ' בבית יוסף דרך שקלא וטריא וכו' ושהרב חקרי לב חלק עליו וסובר דקבלנו הוראות מרן בכל השלשה חבורים בית יוסף שלחן ערוך ותשובות ושוב שקיל וטרי קצת על דברי הרב חקרי לב אבל אינו נוגע לכלל זה ועל דבריו בענין קבלה זו אם היא גם בתשובה לא כתב דבר ומסתמא דעתו כסברת מר זקנו הרב חקרי לב והרב השואל חזר וכתב להשיב על דבריו ובנוגע לפרט זה כ' בדף ע"א סוף ע"ד {{ממ|בד"ה עוד ראיתי על מה שכתב הרב המחבר שמרן חיד"א בחיים שאל חזק הדבר}} שבהשמטות ותיקונים שבספר חיים שאל בדף קי"ט כ' ולא אכחד שיש לצדד דדוקא דיניו בשלחן ערוך קבלו עכ"ל וצדד הרב השואל לומר שאם הרב חקרי לב היה רואה דבריו הללו אולי לא היה פוסק כהסוברים שגם בתשובה אמרינן דקבלנו הוראותיו והרב המחבר בדף ע"ד {{ממ|מד"ה ואנא דאמרי וכו'}} האריך לדחות דברים אלו כי באמת אף אם הרב חקרי לב היה רואה דברי ההשמטות הנ"ל לא היה זז מדעתו דנקטינן כמרן גם בתשובה וסיים הרב המחבר וכן דעתי נוטה וכו' אלו תורף דב"ק ומתבאר שמרן החבי"ף דעתו מסכמת לדעת מר זקנו החקרי לב שקבלנו הוראות מרן גם בתשובה:

'''ותנא''' דידן הרב מוהר"א עזריאל בספר כפי אהרן בחלק אהע"ז סי' ט' בדף ע"ה ע"ג גילה לנו שיש חילוק בזה בין בני בבל לבני ארץ ישראל שכ' אנו אין לנו אלא דברי מרן שקבלנו הוראותיו גם בתשובה אף דאנן בדידן דבירושלים יתבינן הלכה זו רופפת בידינו אם קבלנו הוראותיו גם בתשובה מ"מ ידוע לנו שבכל ערי ערביסתאן קבלו הוראות מרן גם בתשובה עכ"ל אמנם מקרוב השגתי ספר ישמח לב להרב שמ"ח גאגין וראיתי שם בחלק ח"מ סי' ו' שאחר שנשא ונתן בענין זה והשיג על דברי הרב המגיה שבספר ישרי לב הנז"ל ועל הרב מוהר"ם דוד בן שמעון שנמשך אחר דבריו שראיותיו נכוחות וכ' לסתור הראיות הנה אחר כל זה כ' בדף ל' ע"ב {{ממ|בד"ה ורק}} שדברי הרב כפי אהרן בזה תמוהים ומאין בא לו ידיעה זו של ערי ערביסתאן ושמועת הרב שער המים היתה בסתם על כל המקומות ואף שכיוצא לזה כ' הרב מר אביו בספר חקי חיים דף פ' ע"ב דשמועת הרב שער המים לא מהניא לעיר רודים כי אם לדידן דיתבינן בירושלים והסכים לדבריו הרב מוהר"ם סוזין בתשובתו שבספר מים קדושים סימן ג' היינו משום שברודים אתריה דרב משאת משה ותופסים כמותו שסובר שקבלנו הוראותיו גם בתשובה אבל לא לומר כן על כל ערי ערביסתאן ושוב הכריח כן מכמה רבני ערביסתאן בספריהם דנקטי דלא קבלנו הוראותיו בתשובה וכתב שדבר עם הרב כפי אהרן פנים בפנים והודה לו שאין שמועתו ברורה וכו' אלו תורף דב"ק {{ממ|מדבריו שם נתברר לי שהרב השואל שבספר חקות הדיינים הנ"ל מר ניהו המחבר ספר רב ברכות כיעויין שם}} וכתב שם חילוקים בענין זה עי"ש:

'''שוב''' נדפס ספר כפי אהרן ח"ב וראיתי בדף זק"ן ע"ג {{ממ|בד"ה שם ע"ג}} שכתב שזכור הוא ששמע מפה קדוש הרב חנ"א שבערביסתאן קבלו הוראותיו גם בתשובה ועל זה סמך במה שכ' בכפי אהרן ח"א וששוב נדפס ספר רב ברכות וראה שם באות ז' ובאות ק' דף קל"ב דרפיא בידיה גם ראה בספרים אחרים מרבני ערביסאתן שאין כן המנהג וסיים לכן אני אומר אין לסמוך על מה ששמעתי כי לפי הנראה אינו אמת אלא כל דיין בעירו יעשה כפי קבלתו בזה עכ"ל ומר נכדו הרב המגיה יצ"ו כ' דמשמע מדברי הרב נכח השלחן שהיה רב בארם צובה {{ממ|ערי ערביסאתן}} בח"מ סימן י"ט דף ע"א ע"ב דגם בתשובות קבלו דעת מרן מדכתב לדידן דקבלנו דעת מרן בכל הוראותיו וכו' ואין אצלי ספר הנ"ל לעיין בו לראות תנא היכא קאי דאי קאי בדברי מרן בש"ע אין כל כך הכרע מלשון בכל הוראותיו שתהיה כונתו לכלול גם את הוראותיו בהתשובות:

'''גם''' אשור בספר שערי רחמים לידידי הרה"ג החרי"ף יצ"ו בחלק ח"מ סי' כ"ה דנקיט האי כללא בידיה דקבלנו הוראות מרן גם בתשובה וציין לזה ספרי רבים מרבני האחרונים וחידש בטובו שבדבר שלא נמצא בספרי מרן {{ממ|בשלחן ערוך או בתשובה}} רק שרב גדול ומובהק שבדור מרן מעיד איזה דבר בשם מרן אף שעדותיו נאמנו מאד מ"מ מי יימר שקבלנו הוראותיו גם בזה להוציא מיד המוחזק מאחר שלא ראינו שפסק כן הלכה למעשה והוראתו לא נתפרסמה ואולי חזר מסברתו ועדיפא מינה כ' הרב קרית מלך רב בח"ב דף רי"א ע"ג וז"ל עד כאן לא קימא לן כמרן אלא במה שפוסק בשלחן ערוך או אפילו בתשובה אבל במה שנמצא בספר אחד על שמו לא קימא לן כוותיה ומה גם אפשר שחזר בו וכיוצא לזה כ' הרב שפת הים סי' ס"א דף קס"ז גם בספר עבודת השם {{ממ|לרב גדול משאלוניקי}} בחלק אהע"ז סי' ט"ו דף קי"ג ע"ג וע"ד כ' דקבלנו הוראות מרן גם בתשובה והביא שהרב מוהר"ם גאלאנטי בספר ברך משה סי' כ"ג תמה על הרב עולת שמואל במה שעשה ספק ספיקא בנדונו בדבר שכבר פסק מרן בתשובה בצד האחד והרי קבלנו הוראותיו ואין כאן ספק וכו':

'''והא''' דקבלנו הוראותיו היינו אף במאי דמיחזי דלא מסתברא כותיה כל כמה דלא אשכחן תיובתא מבוארת למילתיה נקטינן כותיה דאי לא תימא הכי כללא דקבלנו הוראותיו מאי אהני לן אור לי סי' קכ"א:

'''ואם''' מרן דקבלנו הוראותיו סותר דברי קדשו מבית יוסף לתשו' כ' הרב מקנה אברהם דף ס"א ע"ב בשם הרב כנה"ג בתשובה ח"מ ח"ב סי' ע"ג דהתשובה עיקר ודבר זה נעלם מהרבנים מר ואהלות וויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות פ"ד שכתבו שמה שכ' בבית יוסף עיקר על דרך שכתבו על הרא"ש דהפסקים עיקר נגד התשובות עי"ש ועיין מה שכ' בזה מרן החבי"ף בספר כל החיים הנד"מ בדף כ"א אות ז"ן ומה שרמז לתשו' שהשיב לבבל {{ממ|ולא ציין איה מקומה}} לפי הנראה הלא הוא בספר חקת החיים הנד"מ עי"ש בדף ס"ט ע"ב ד"ה וכשאני ועיין בדף ע"ב ע"ב ודף ע"ה ע"ב ועם כי לא זכר תשובת כנה"ג הנ"ל מ"מ כן נראית דעתו דמה שכ' בתשובה הוא עיקר עי"ש ומה שכ' הרב ויקרא אברהם דלגבי הרא"ש הפסקים הם עיקר עיין במה שרשמתי [[שדי חמד/כללי הפוסקים/יא#ח|לעיל סימן י"א אות ח']]:

'''הא''' דקבלנו הוראות מרן בשלחן ערוך היינו למה שבא מפורש בדב"ק אבל מה שאינו כתוב מפורש בדבריו רק דממה שהשמיט הדין ההוא בש"ע מוכח ומוכרח איך דעתו בדין ההוא בכי האי גוונא לא נאמר קבלנו הוראות מרן כן כ' בספר חקות החיים למרן החבי"ף בסי' נ"א דף ס"ז ריש עמוד ד' וכיוצא לזה כ' הרב מקור ישראל בתשובה לחלק אבן העזר סוף סי' כ"ב לענין קים לי שכתבו הפוסקים שבמקומות שקבלו לפסוק כדעת הרמב"ם אין יכול לטעון קים לי הפך סברת וכו' דאין זה אלא כשמפורש הדין ההוא בדבריו ולא כשאפשר לפרש בדבריו כונה אחרת עי"ש:

'''אף''' דקבלנו הוראת מרן היינו דווקא בדבר שאינו חולק עם רבינו האר"י אבל אם הם חלוקים בדבר שאין בו גילוי בתלמוד נקטינן כרב האר"י משום דפשיטא לן דאילו מרן ידע דעל דרך האמת הדין הוא כן אף הוא היה מורה ובא כן אור לי סי' מ' דף ט"ל ע"ב בשם מרן חיד"א ועי"ש בסי' ס"ט דאם מרן סובר שלא לברך ורב האר"י סובר לברך לא אמרינן בזה ספק ברכות להקל ומברך:

'''וכתב''' בספר עבודת השם {{ממ|לרב גדול משאלוניקי}} בחלק יו"ד סוף סי' ט' דאף שקבלנו הוראות מרן בין להחמיר בין להקל ואפילו בספק איסור תורה מ"מ השרישונו בעלי הכללים דהיכא שרבו המחמירים על המקילים ואין הפסד מרובה ראוי לחוש לדברי המחמירים וציין לזה ספר נר מצוה ח"ב סי' רב"ן: