עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תקפ" (פסקה)

== לא ==

לא) '''כתב''' התניא ביום הששי פ' חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו ך' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפ' גורם גזירת התורה זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אוריתא. וגם בשנת ת"ח נחרבו ב' קהילות באותו היום כמ"ש בסליחות שחבר בעל שפתי כהן. גם נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין ונהרא נהרא ופשטיה. מ"א שם. א"ר שם. מ"ב שם ומ"ש שנוהגין להתענות ך' סיון עיין במ"א לעיל סי' תקס"ח {{ממ|ובדברינו לשם או' מ"ה}} שכתב שפעם א' חל ך' סיון בע"ש והיה ברית וצוה שילכו אל הסעודה שלא ימצא מי שילך בלילה משמע דבלא"ה חייבין להשלים אף בע"ש ומקרוב התחילו קצת להקל בע"ש שלא להשלים ולכן נראה שאף אם יש עשרה שמשלימין כשחל בע"ש אין לקרות ויחל במנחה ואע"ג דלעיל סי' תק"ן כתב כשחל יו"ד בטבת בע"ש קורין ויחל אף במנחה היינו ביו"ד בטבת שהוא תענית קבוע משא"כ בזה כיין שיש מקילין היום שלא להשלים אין לקרות ויחל. ומ"מ נראה דשפיר יכול לומר ענינו כמ"ש לעיל סי' תק"ן ביא"פ שם לענין יו"ד בטבת דלענין ענינו אין נראה לחלק כ"כ כיון שבאמת יש כאן יו"ד שמתענים ומשלימים. ועיין בא"ר ס' תקס"ו שכתב בשם מי"ט שבשנת ת"ב היה ך' סיון ביום ב' שהוא תענית שגזרו ד' ארצות וקבעו לדורות והורו למעשה לקרות ויחל אף בשחרית ודוקא בזה היום שיחול עוד כן וכו' וכן בא"ר שם כתב לקרות ויחל אף שחל ביום ב' וכמ"ש הט"ז יעו"ש. ושמעתי בימי חרפי שנכתב בפנקס הארצות שהגזירה היא לבן י"ח בזכר ולבת ט"ו בנקבה ואח"כ ראיתי במ"א סי' תקע"ו {{ממ|ובדברינו לשם או ס'}} שנן נוהגין שאין גוזרין על פחות מי"ח וכו' והביאו בא"ר שם ג"כ. ומה שקבעוהו בך' בסיון אעפ"י שהיה עת צרה תכופה ב' ימים וגם אחר כך לפי שבשנים קדמונים שנת תתקל"א היה ג"כ עת צרה ליעקב ביום זה כמ"ש בסליחות {{ממ|בסידור אשכנז}} וגם בסוף שבט יהודה בתוך הצעת רוע הגזירה שהיתה אז אשר כתב זכרון בספר הגאון בעל ש"כ ז"ל ושם כתוב שבחייו ביום זה שאינו חל בשבת יעו"ש שע"ת או' ט':