עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

=== סייג חכמים בהקטר חלבים ואברים ===
נחלקו הראשונים אם נאמר סייג חכמים עד חצות לגבי הקטר חלבים ואברים:
* דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#כדי|ד"ה כדי]]}} שהקטר חלבים ואברים זמנו לכתחילה עד עלות השחר, ולא הוזכר במשנתנו אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה.
* דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מעשה הקרבנות/ד#ב|מעשה הקרבנות פ"ד ה"ב]]}} שאף הקטר חלבים ואברים זמנו לכתחילה עד חצות וכפשטות לשון המשנה. וכן דעת התוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/קכ/ב|פסחים קכ:]]}} והריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/ברכות/ב/א|ברכות ב.]]}}.

==== טעם המחלוקת מסברא ====
טעמי המחלוקת יבוארו להלן, כל דעה ומקורותיה. ומצד הסברא דעת הרמב"ם מבוארת היטב, שכשם שתקנו סייג בקריאת שמע ובאכילת קדשים כן תקנו גם בהקטר חלבים ואברים. ובטעמו של רש"י שלא גזרו בהקטר חלבים ואברים משום סייג, נאמרו כמה ביאורים באחרונים:

* בחידושי מהרי"ח על המשניות יישב, שכהנים זריזים הם ולא חששו שיתאחרו בהקטרן, ומה שגזרו באכילת קדשים אף שחטאת ואשם נאכלים לכהנים, לפי שיש בכלל הנאכלים ליום אחד - קרבן תודה, שנאכל לבעלים, וכיון שהוצרכו לתקן משום תודה תקנו בכל הקרבנות.

* כעין זה יישב בתפארת ישראל בשם הרמ"ז שלא גזרו בהקטר חלבים ואברים לפי שכהנים זריזים הם, ומכל מקום גזרו באכילת קדשים לפי שנאכלים אף לקטנים שאינם זריזים.

==== מו"מ בעניין זה ====
===== כל הלילה כשר כו' ולהקטר חלבים ואברים =====
רש"י מביא דברי המשנה במגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/כ/ב|כ:]]}} כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים. ובביאור ראייתו נחלקו האחרונים;

ב'''שאגת אריה''' {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב שנראה שכיוון בזה להוכיח כשיטתו, כי אם גזרו חכמים סייג אף בהקטר חלבים ואברים איך אמרו "כל הלילה כשר כו' ולהקטר חלבים ואברים",  והלא אינו כשר אלא עד חצות.
:ב{{ממק|ריטב"א}} {{ממ|הובא ב{{ממק|שיטה מקובצת}}}} כתב שהמשנה משמיעה את עיקר הדין שאם לא הקטיר עד חצות מצות עד שיעלה עמוד השחר.
::השאגת אריה מוכיח שהמשנה שם משמיעה את עיקר הדין, מהמשך המשנה שם "דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה", ובגמרא שם {{ממ|[[בבלי/מגילה/כא/א|מגילה כא.]]}} אמרו שבא לרבות אכילת פסחים וכדעת רבי עקיבא שמדאורייתא אכילת פסחים מותרת עד שיעלה עמוד השחר. ובגמרא בפסחים מוכח שאף לדעת רבי עקיבא מדרבנן גזרו סייג עד חצות, ועל כרחך שהמשנה שם באה להורות את עיקר הדין מדאורייתא.
:::הריטב"א דוחה, שאם אכן המשנה באה להשמיענו את עיקר הדין, היה לה להביא גם את דין הנאכלים ליום אחד, שאף הם מדאורייתא נאכלים כל הלילה.
::::הריטב"א מיישב, שהמשנה שם לא הזכירה אלא דברים הכשרים בלילה ולא קרבנות שנאכלים גם ביום. ואף שהקטר חלבים ואברים מצוותן גם ביום, מכל מקום הזכירה אותם המשנה מאחר שקודם לכן הזכירה המשנה כמה עבודות הכשרות ביום דווקא ועל כן באה המשנה להורותנו שהקטר חלבים ואברים אין דינו כן אלא כשר אף בלילה.

ו'''בתוספות יום טוב''' {{ממ|[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|פ"א מ"א]]}} ביאר ראייתו שבשום מקום לא סייג התנא דבריו שלכתחילה זמנו עד חצות, ומשמע שלכתחילה כל הלילה כשר להקטר חלבים ואברים.
:התוספות יום טוב כתב שאין ראיה זו גמורה, שהרי מאחר שכבר אמר כן רבן גמליאל בדעת חכמים וסידר רבינו הקודש דבריו במשנתנו, שוב סמך על עדותו ולא הוצרך לשנות דברי חכמים בהדיא.

===== כל מה שאמרו חכמים כו' הקטר חלבים ואברים =====
בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/מעשה הקרבנות/ד#ב|מעשה הקרבנות פ"ד ה"ב]]}} כתב שמקור דברי הרמב"ם ממשנתנו, כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר, הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר.
:התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/ברכות/א#א|פ"א מ"א]]}} דחה שאין ראייה ממשנה זו שהרי רש"י פירש שלא הזכירה המשנה דין זה אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, ואין להוכיח מכאן שזמנו לכתחילה עד חצות{{הערה|וראה להלן מקור דברי הרמב"ם לדעת התוס' יו"ט מהתוספתא.}}.
::בשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} כתב שפשטות לשון המשנה מורה שאף הקטר חלבים ואברים אמרו בהם חכמים עד חצות{{הערה|וכ"כ ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#א|פירוש המשנה]]: אם כן למה אמרו חכמים, בכולן.}}.

===== מדוע לא הזכירה המשנה דין קצירת העומר =====
בעיקר ביאור רש"י שלא הזכירה המשנה דין זה לא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, הקשה השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|שם]]}} מדוע לא הביאה המשנה גם את דין קצירת העומר הנוהג כל הלילה כמבואר במשנה שם.
:השאגת אריה מיישב שאפשר שרבן גמליאל סבירא ליה כדעת העומר שעומר שנקצר שלא כהלכתו כשר וממילא אין קצירת העומר מהדברים הנוהגים בלילה דווקא כיון שאף אם יקצר ביום כשר.
::השאגת אריה דוחה שאי אפשר לומר כן, שהרי אם סובר רבן גמליאל שקצירת העומר מותרת בדיעבד אף ביום ע"כ שלא תדחה שבת כיון שאפשר לעשותה מערב שבת, ואם כן ע"כ שלא ילמד מן הפסוק "בחריש ובקציר תשבות" כדעת רבי ישמעאל הדרוש מה חריש של רשות אף קציר של רשות יצא קציר של מצוה דהיינו קצירת הועמר שדוחה את השבת, אלא ידרוש את הפסוק כדעת רבי עקיבא לרבות חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, דהיינו דין תוספת שביעית. והרי מבואר בגמרא שרבן גמליאל ובית דינו ביטול דין תוספת זה וע"כ שדורש הפסוק כר"י וע"כ שאי אפשר לעשותו מבעוד יום.
:::השאגת אריה מיישב, שרבן גמליאל יסבור כדעת רבי אליעזר שאף מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
::::השאגת אריה דוחה, שדעת רבי אליעזר בזה היא דעת יחידאה ולא אשכחן בשום דוכתא שום תנא הסובר כדעתו, ודוחק להעמיד דעת רבן גמליאל כשיטתו.

===== כל מה שאמרו, ולא מצינו בשום מקום לגבי הקטר חלבים ואברים =====
ה{{ממק|ריטב"א}} מוכיח כדעת רש"י מלשון המשנה "כל מה שאמרו חכמים עד חצות", והרי לא מצינו בשום מקום לענין הקטר חלבים ואברים שאמרו חכמים עד חצות, ועל כרחך שאכן לא נאמר דין זה לענין הקטר חלבים ואברים אלא לשאר הדברים המובאים במשנה.
:הריטב"א מיישב, שמצינו כעין זה בריש פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/ב/א|ב.]]}} שאמרו שם: ובמה אמרו שתי שורות במרתף, אף שלא אמרו כן במקום אחר אלא באותה משנה. ואם כן אף כאן שייך לפרש הלשון 'כל מה שאמרו' אף על הקטר חלבים ואברים על אף שלא מצאנו דין זה במקום אחר.

===== איברים שפקעו מעל גבי המזבח =====
ה{{ממק|ריטב"א}} מקשה על דעת רש"י מדברי המשנה בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/פו/א|פו.]]}} איברים שפקעו מעל גבי המזבח, קודם חצות יחזיר ומועלין בהן, לאחר חצות לא יחזיר ואין מועלין בהן. מבואר שאחר חצות אין להחזיר אברים שפקעו מעל גבי המזבח.
:הריטב"א מיישב שטעם המשנה אינו משום סייג חכמים ש'''אסור''' להקטיר אחר חצות, אלא משום שאם היו על המזבח עד חצות הרי הם כמי שנתעכלו לגמרי ו'''אין צריך''' להחזירם למזבח, כמבואר שם בגמרא{{הערה|וזה הטעם לדין מעילה המבואר שם במשנה שעד חצות מועלין בהם ואחר חצות אין מועלין בהן, לפי שהרי הם כמי שנתעכלו.}}.

===== דקדוק לשון התוספתא =====
התוספות יום טוב ביאר מקור דברי הרמב"ם מדברי התוספתא במגילה {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#י|פ"ב ה"י]]-[[תוספתא/מגילה/ב#יא|יא]]}} וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים כו' אבל אין חייבין עליהן משום נותר ואין מחשבה פוסלת בהן עד שיעלה עמוד השחר. ולכאורה קשה לשון "אבל", דאדרבה כיון שזמנה עד עמוד השחר לכן אין חייבין עליה משום נותר עד שעה זו, ועל כן פירש הרמב"ם שאף שכל הלילה כשר להקטרה היינו בדיעבד אך לכתחילה זמנה עד חצות, אבל מכל מקום אין חייבין עליהן משום נותר עד עלות השחר.