עריכת הדף "אבני מילואים/אבן העזר/לח" (פסקה)

==סעיף לז==

===כא===

(כא) '''נתרצו שניהם להאריך הזמן.''' בט"ז הקשה מהא דאי' ביו"ד סי' רכ"ח סעי' ל"ט הנשבע לפרוע לזמן פ' יכול להתירו שיאמר כאלו התקבלתי אבל להאריכו ושיעמוד בחיובו לא כל כמיני' אא"כ התנו שיוכל להאריכו כו' וא"כ ה"נ קשה ממ"נ אם תאמר בהרחבת הזמן לחוד בלא הריני כו' לא נתבטל הקיושר לגמרי והוא עדיין חייב לקיימו יש לנו לומר שמה שאינו מקיים התנאי לזמן פ' המוגבל כו' הקידושין בטלים ומה יועיל שמקיימו לזמן שני וא"ת כאן דבאומר' הריני כו' א"כ בטלי הקידושין הראשוני' לגמרי וצריך קידושין אחרי' כמו שצריך שבועה אחרת ע"ש ונראה דתנאי שאני דודאי בשבועה אין לו היתר רק במה שיאמ' הריני כאלו התקבלתי ואם הוא כאלו כבר קיבל שוב אין כאן שבוע' אבל הכא בתנאי כבר כתב הרא"ש בתשובה בטעמ' דמהני מחילת התנאי משום דהמעשה הוא ענין בפני עצמו וראוי להתקיים המעשה אף שלא נתקיים התנאי וכיון דהתנאי אינו אלא דיבור אתי דיבור ומבטל דיבור ע"ש והובא לעיל בס"ק י"ב וא"כ אינו בדין התקבלתי אלא משום שמוחל עכשיו מקצת התנאי ויכול הוא בכך משום דאתי דיבור ומבטל דיבור ומש"ה מרחיב הזמן דיכול הוא לבטל מקצת דיבור ולקיים מקצתו וכן במקדש לאחר שלשים דיכול לחזור תוך שלשים ומשום דאתי דיבו' ומבטל דיבור ה"ה שיכול להרחיב על ששים יום וכמ"ש הרמב"ם פ"ח מאישות ע"ש וה"ה הכא יכול להרחיב משום דכיון דאינו אלא בתורת ביטול דיבור למה שמבטלו מבטל והשאר שאינו מבטל בדיבורו קאי וז"ב:

מיהו נרא' דהך דינא הוא מתשוב' הרא"ש כלל ל"ה והוב' בב"י בשם הרא"ש ולטעמי' דאתא דיבור ומבטל דיבור ניחא שיכול להרחיב הזמן אבל לשטת הר"ן דטעמא דמחילת התנאי בדבר שאינו של ממון אינו אלא משום דלא הי' דעתו אלא אם יקפיד עי' בס"ק הנ"ל א"כ לא מצי להרחיב הזמן דאם קפיד קפיד ותו לא מצי להרחיב הזמן אלא עד שימחול אותו לגמרי ומכ"ש לשטת הרשב"א דאינו יכול למחול תנאי אלא בדבר של ממון ומשום דהוי כאומר התקבלתי א"כ נמי איני יכול, להרחיב הזמן כמו שאינו יכול להרחיב הזמן בשבועה דאם הוא כנתקבל תו אין כאן שבועה וה"ה כאן לענין תנאים וא"כ הך דינא דיכול להוסיף או לגרוע אינו אלא לשטת הרא"ש וכמ"ש אבל לשטת הר"ן דהוי משום קפידא נמי אינו יכול להרחיב ולגרוע מקצת ולקיי' מקצת ובתו' כתובות דף נ"ג בהא דהקשו דבכנסה מה מהני מחילת התנאי כיון דחופה אינו קונה וחי' דבשעת קידושין הי' דעתי לכך שאם יכניסנה לבסוף יהא מחול התנאי עכ"ל. וזה נראה כדברי הר"ן דאינו אלא משום קפידא.

וקשה דלפמ"ש דלשטת הר"ן אינו יכול לגרוע מקצת התנאי ולקיים מקצתו דאם קפיד כל התנאי בתוקפו ואם אינו מקפיד כל התנאי נתבטל וא"כ איך כתבו תוס' שם ד"ה לא תימא דלכתובה בתנאו קאי וכן פי' רש"י שם וכן כתב, שם הר"ן דלכתובה בתנאו קאי ודוקא לקידושין נמחל התנאי ומשום דאין אדם עושה בב"ז אבל לכתובה בתנאו קאי ומשמע דיכול למחול מקצתו ולקיים מקצתו. ואפשר דבתרי עניני דהיינו שני תנאים יכול לבטל תנאי א' ולקיים אחד ותנאה דע"מ שאין עלי' נדרים הוי כעין שני תנאים דאם ימצאו עלי' נדרים לא יהי' עליו קידושין וממילא דאין לה כתובה וא"כ כשמוחל תנאה דקידושין אבל לכתובה בתנאו קאי ומשום דלקידושין לא קפיד ולכתוב' קפיד יותר אבל להרחיב הזמן דהוא בתנאי ובענין אחד בזה נראה דלהר"ן אינו יכול להרחיב עד שימחול לגמרי אבל להרא"ש משום דאתי דיבו' ומבט' דיבור יכול בענין אחד לגרוע מקצתו ולקיים מקצתו: