עריכת הדף "תורה תמימה/שמות/כג" (פסקה)

== ג ==

'''ודל לא תהדר בריבו. ''' אמר רשב"ל, מאי דכתיב (תהלים פ"ב) עני ורש הצדיקו, מאי הצדיקו, אילימא בדין, והכתיב ודל לא תהדר בריבו, אלא צדק משלך ותן לו {{תוספת|כד|היכא שיש ספק אם הדבר שייך להעני, כגון ספק לקט שכחה ופאה צריך לוותר וליתן להעני, ובמרדכי פ"ק דב"ב כתב דלאו דוקא ספק לקט שכחה ופאה אלא גם כל עניני צדקה וקדושה אם יש ספק צריך לוותר לזכות הצדקה והקדושה, ויש פוסקים לא כתבו כן אלא רק בלקט שכחה ופאה משום דכתיב בהו רבוי יתרה לעני ולגר תעזוב אותם, אבל שאר עניני צדקה וקדושה הוי המוציא מחבירו עליו הראיה, ויש ראיה לדעת אלה הפוסקים ממה שחקרו בגמ' (ב"מ ו' ב') בספק מתנות כהונה שתקפו כהן אם מוציאין אותם ממנו או לא, ואיירי התם בספיקא דדינא, ואם בכל עניני קדושה כן הלא אין מקום לחקירה זו, כי בכל אופן הוא לכהן.  וכן ראיה לזה מב"ב קמ"ח ב' שחקרו בגמ' שכיב מרע שחלק כל נכסיו לעניים ועמד מהו, מי אמרי' דגמר ומקנה בכל אופן אף לכשיעמוד או לא, ונשאר בתיקו, ואם נימא דכל ספק צדקה הוי לעניים, אמאי לא פשיט הגמרא איבעיא זו מדין זה דספק צדקה לעניים, ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ.}}. (חולין קל"ד א׳).

'''ודל לא תהדר בריבו. ''' למה נאמר {{תוספת|כה|ר"ל למה נאמר כאן כלל פסוק זה אחרי דכתיב בפ' קדושים לא תשא פני דל.}} לפי שהוא אומר (פ׳ קדושים) לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, אין לי אלא אלו, חילופיהן מניין, ת"ל ודל לא תהדר {{תוספת|כו|ר"ל מדכתיב שם בדל נשיאת פנים ובגדול הידור, משמע דהידור ונשיאת פנים שני דברים הם, ומניין שאסור בדל הידור ובגדול נשיאת פנים קמ"ל ודל לא תהדר וממילא אסור גם בגדול נשיאת פנים, כיון דמה שאסור בזה אסור בזה, והחלוק שבין נשיאת פנים להידור, כי נשיאת פנים הוא זכוי בדין, וההידור הוא כבוד בעלמא.}}. (מכילתא).