עריכת הדף "תורה תמימה/שיר השירים/ח" (פסקה)

== ה ==

'''עלה מן המדבר. ''' עלויה מן המדבר, סלוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר כמש"נ במדבר הזה יתמו ושם ימותו{{תוספת|יב|דריש עולה מלשון עליה, ומוסב על כנסת ישראל דעליתה היתה במדבר דשם נעשו ישראל לממלכת כהנים וגוי קדוש ויתר המעלות, ושם גם ירדו ממעלתם ע"י מעשיהם המגונים בעגל ובמרגלים ועוד וכדמפרש. ודריש עולה גם מענין סילוק כמו ועלה מן הארץ.}}. (מ"ר).

'''מתרפקת על דודה. ''' מהו מתרפקת על דודה ' א"ר יוחנן, שהיא מתרת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבא{{תוספת|יג|דריש מתרפקת כמו מתפרקת, בחלוף אותיות, כמו כבש – כשב, שמלה – שלמה, נלעג לשון – עלג לשון, אנקה – נאקה, זעוה – זועה, ועוד הרבה, ור"ל מתרת כל הספיקות בעניני תורה ומלכות, והכונה היא, כי לעתיד יתגלו תעלומות חכמה בתורה ובהנהגה מדינית.}}. (שם).

'''תחת התפוח עוררתיך. ''' דרש רב עוירא, בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאל ישראל ממצרים, שהיו משתדלות להזקק לבעליהן, וכיון שהגיע זמן הולדתן הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר תחת התפוח עוררתיך{{תוספת|יד|פשוט דסמיך אסוף הפסוק שמה חבלתך אמך, וענין השתדלות זיקוק הנשים, הוא משום דלרגלי גזירת פרעה מהשלכת הזכרים הילודים ליאור פרשו הגברים עצמן מפו"ר, שלא רצו ללדת לריק, אך הנשים היתה עוז בטחונן בה' שבודאי יראה להם נס ולכן השתדלו להזקק וכיון שהגיע זמן הולדתן לא רצו ללדת בעיר, כדי שלא ירגישו המצרים ויקחו את הולד להטביע הלכו וילדו בשדה.}}. (סוטה י"א ב').

'''תחת התפוח עוררתיך. ''' א"ר סימון, הדבור שהיה יוצא מהקב"ה בסיני היה סם חיים לישראל וסם מות לאוה"ע, לפיכך הוא אומר תחת התפוח עוררתיך{{תוספת|טו|יתכן לפרש ע"פ מ"ש בשבת פ"ח ב' מכל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה בסיני יצאה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה׳:ו׳) נפשי יצאה בדברו, והוריד הקב"ה טל של תחיה שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותן, ובמ"ר כאן מפורש שהאומות ששמעו באמת מתו, ועל זה דריש כאן תחת התפוח עוררתיך, כלומר עוררתיך ממות לחיים, וקרוב לומר דדריש הלשון תפוח מענין התנפחות הרוח, וכמו תפח רוחם, ור"ל אז כאשר יצאה רוחך עוררתיך לחיים.}}. (מ"ר פ' ב' פ' ג').

'''תחת התפוח עוררתיך. ''' דרש פלטיין איש רומי ואמר, נתלש הר סיני ונעצר בשמי מרום והיו ישראל נתונים תחתיו, שנאמר ותקרבון ותעמדון תחת ההר{{תוספת|טז|מכוין להאגדה דשבת פ"ח א' ויתיצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב וכו', ומפרש תחת ההר תחת ממש, שהיה עליהם כמין כיפה, וזהו שדרש כאן תחת התפוח [כלומר תחת ההר] עוררתיך לקבל התורה, ויתכן שמכנה את ההר בשם תפוח מפני כי כפי המבואר מדרשה שלפנינו ומאגדה דשבת שהבאנו היה אז כמו נאד נפוח לפי שהיה נעקר ממקומו ותלוי כמו באויר.}}. (מ"ר).

'''תחת התפוח עוררתיך. ''' דבר אחר תחת התפוח עוררתיך זה סיני, ולמה נמשל לתפוח, מה תפוח זה עושה פירות בחודש סיון כך התורה נתנה בסיון{{תוספת|יז|ר"ל כך עשה הר סיני פירות בחודש סיון, ומהו פירותיו – התורה שנתנה עליו, וע"ע באות הקודם.}}. (מ"ר).

'''תחת התפוח עוררתיך. ''' דבר אחר תחת התפוח עוררתיך, ולמה לא כאגוז ואילן אחר, אלא כל אילן דרכו להוציא תחלה עליו ואח"כ פירותיו ותפוח זה מוציא פירותיו תחלה ואח"כ מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשיה לשמיעה, שנאמר נעשה ונשמע{{תוספת|יח|וע' מש"כ לעיל אות ט"ז דתפוח כנוי להר סיני.}}. (שם).

'''שמה חבלתך אמך. ''' [שמה – בסיני], וכי שמה חבלה, א"ר ברכיה, משל לאחד שהלך במקום סכנה וניצל, פגע ביה חבריה, אמר ליה, כמה סכנות עברת והוית כדון השתא ילדתך אמך ובריה חדשה נבראת{{תוספת|יט|סמך על מ"ש לעיל בפסוק ב' דבסיני נתכפרו ישראל על כל עונותיהם ונעשו כבריה חדשה, יעו"ש בבאור, וענין הסכנה י"ל דרומז להאגדה שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית.}}. (שם).

'''שמה חבלתך אמך. ''' [שמה – במדבר], אמר ר' אבא בר כהנא, שמה חבלתך ושמה חבלה, חבלה – בשעה שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע{{תוספת|כ|שאז הוו כאלו נולדו בו ביום, כמבואר בדרשה הקודמת, וכאלו בזה היום באה לאמו חבלי לידה.}}, שמה חבלה – בשעה שאמרו לעגל אלה אלהיך ישראל, ומהו חובלה – נתמשכנו, דתנא ר' שמעון בן יוחאי, זין שנתן להם לישראל בחורב שם המפורש היה חקוק עליו וכשחטאו נוטל מהם{{תוספת|כא|ומפרש חבלה מלשון אם חבל תחבול, ומ"ש זין שנתן להם וכו', רומז להפסוק ויתנצלו בני ישראל את עדים מעליהם דכתיב אחר שחטאו בחורב.}}. (שם).