עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/כו" (פסקה)

== ג ==

'''אם בחקתי תלכו. ''' ת"ר, אם בחקתי תלכו, אין אם אלא לשון בקשה, וכן הוא אומר (תהלים פא) לו עמי שומע לי כמעט אויביהם אכניע, ואומר (ישעיהו מ״ח:י״ח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך {{תוספת|ז|אפשר לפרש כונת הדרשה, כי מצינו אם שהוא דרך בקשה ורצון כמו אם יהיה אלהים עמדי, וכאן נאות יותר לפרש הלשון אם עפ"י כונה זו, שהוא ע"ד בקשה ורצון מהקב"ה שילכו בחקתיו, יען כי לא נאות לפרש שהדבר רשות בידם לעשות כך או כך, כמו שרגיל בעלמא הלשון אם ואם, דהלא ידוע שאין הקב"ה חפץ בחובת האדם ורעתו, ולכן אע"פ שהברירה ביד האדם לנהוג כך או כך, כמ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, בכ"ז רצון הקב"ה שילכו בדרך טובה ולקבל עליהם השפעת ברכותיו.}}. (ע"ז ה' א').

'''אם בחקתי תלכו וגו'. ''' תני, רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי, והיינו דכתיב אם בחקתי תלכו ואם בחקתי תמאסו {{תוספת|ח|דאי לאו משום תנאי כפול לא היה צריך לומר ההיפך ואם לא תשמעו, דלא יתכן שינקה ה' את עושה רע. ומבואר בגמ' דלמ"ד לא בעינן תנאי כפול איצטריך בכל זאת לפרש ההיפך דלא נימא דאם לא ישמעו בקולו אזי לא ברכה ולא קללה, וקי"ל כר"מ, ועיין מש"כ ס"פ מטות.}}. (קדושין ס"א ב').

'''אם בחקתי תלכו וגו'. ''' תניא, אמר ר' לוי, בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, שהרי הקב"ה ברך את ישראל בעשרים ושתים ברכות, מן אם בחקתי תלכו עד קוממיות {{תוספת|ט|מאל"ף שבאם עד תי"ו שבקוממיות, והיינו בעשרים ושתים אותיות שבא"ב, לבד הכפולות.}} וקללן בשמונה מן ואם בחקתי תמאסו עד ואת חקתי געלה נפשם {{תוספת|י|מן ו' שבואם עד מ' שבנפשם שמונה אותיות.}}, ואלו משה רבינו ברכם בשמונה וקללם בעשרים ושתים {{תוספת|יא|במשנה תורה בפ' תבא מן ו' דוהיה אם שמוע עד מ' דלעבדם, ומן ו' עד מ' שמונה אותיות, וקללם בעשרים ושתים מן ו' דוהיה אם לא תשמע עד ה' דאין קונה, חשיב מן ו' עד ה' כל האלפא ביתא, דהיינו כ"ב אותיות. וכונת הענין שממדות הקב"ה שמדה טובה מרובה ממדת פורעניות, שלא כמדת האדם, ולכן כאן שבאו הדברים מהקב"ה קיצר בקללות והאריך בברכות.}}. (ב"ב פ"ח ב').

'''אם בחקתי תלכו וגו'. ''' תניא, אם בחקתי תלכו יכול אלו המצות, ת"ל ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו – שתהיו עמלים בתורה {{תוספת|יב|מפרש הלשון חק שהן חקי התורה והמצוה המתבארים עפ"י הכללים והמדות הנדרשות ושנויי הלשונות ועפ"י הסברא והדמיון מלתא למלתא וכדומה, וזה מתבאר רק ע"י העמל בתורה בדקדוק ועיון, כנודע, וע"ד זה כונת הדרשה לקמן בפסוק י"ד בדרשה ואם לא תשמעו לי.}}. (תו"כ).