עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יד" (פסקה)

== ד ==

'''וצוה הכהן ולקח. ''' הצווי בכהן והלקיחה בכל אדם {{תוספת|יז|עיין משכ"ל בפ' תזריע בפ' וצוה הכהן וכבסו (י"ג נ"ד) וצרף לכאן.}}. (תו"כ).

'''ולקח למטהר. ''' למטהר – לשם מטהר, בק איש ובין אשה ובין קטן, מכאן אמרו, לקח לאיש כשרות לאשה, לאשה – כשרות לאיש, לבית – כשר למצורע, למצורע – כשר לבית {{תוספת|יח|ר"ל לטהר בית מנוגע. וכונת הדרשה דאלו היה כתיב ולקח לו היה אפשר לכוין לו לשמו ר"ל לשם המטהר וכמו דכתיב ויקחו לי תרומה ודרשינן לי לשמי, אבל מדכתיב למטהר משמע כל שהוא לשם מטהר שהוא. וצ"ע בזבחים ח' א' על הפ' דלקמן י"ט וכפר על המטהר, על המטהר זה ולא על המטהר חבירו, והיינו שלא יכוין בטהרתו לשם אחר, והתם ע"כ הדיוק מדלא כתיב וכפר עליו, הרי מבואר דלשון על המטהר יותר מבואר ומכון שצריך לכוין לשמו, וכאן מבואר איפכא. ויתכן לומר דהתם מדייק מן ה' דהמטהר דמשמע המטהר הידוע שעוסק בו.}}. (שם).

'''שתי צפרים. ''' מעוט צפרים שתים, א"כ מה ת"ל שתי – שיהיו שתיהן שוות {{תוספת|יט|במראה ובקומה ובערך שווי דמיהן, כ"מ במשנה פי"ד דנגעים, וכהאי גונא דריש בסוגיא כאן על שני שעירי יוהכ"פ שיהיו שניהן שוין, והדיוק פשוט משום דכיון דסתם רבים שנים א"צ לציין המספר שנים, ולכן בא לרמז שיהיו שנים כאחד, וכזה צ"ל טעם הדרשה בקדושין ס"ח א' כי תהיינה לאיש שתי נשים שיהיו מעם אחד, יעוי"ש, ובתו"כ פ' אמור (כ"ג י"ז) לחם תנופה שתים שיהיו שוות. ולכאורה יש להעיר באלה הדרשות ממ"ש בירושלמי סנהדרין פ"ד ה"י דאין שום בריה שוה לחבירתה ואפי' תאינה וחטה, וצ"ל דכאן הכונה בערך השווי הנראה לבני אדם ולא שוה ממש.}}, ומניין שאע"פ שאין שתיהן שוות כשרות, ת"ל צפור צפור ריבה {{תוספת|כ|ר"ל דהא דבעינן שוות הוא רק למצוה ולא לעכוב. ונראה דר"ל מדכתיב בפסוקים הסמוכים ושחט את הצפור האחת, את הצפור החיה יקח אותה, ולא כתיב ושחט את האחת, את החיה יקח, בא לרמז שיכול להביא גם משונים זמ"ז, והיינו שכל אחת תהיה יחידה בערכה, ואחרי שפסוק אחד מורה על ההשתוות ואחד על השינוי, מוקמינן אחד לכתחלה ואחד לדיעבד.}}. (יומא ס"ב ב').

'''שתי צפרים. ''' אמר ר' יהושע בן לוי, מה נשתנה מצורע שאמרה תורה יביא צפרים לטהרתו, הוא עשה מעשה פטיט {{תוספת|כא|רומז למ"ש כאן בסוגיא דהנגעים באים על לה"ר, וע"ל פ' ב', ופטיט הוא כמו פטפטן, דברני – מרבה דברים, ודרך בעלי לה"ר ורכילות להרבות דברים.}} אמרה תורה יביא קרבן פטיט {{תוספת|כב|שהצפרים מרבים לפטפט.}}. (ערכין ט"ז ב').

'''חיות טהורות. ''' חיות – פרט לטריפות, טהורות – פרט לעוף טמא {{תוספת|כג|מחיות ממעט טריפות משום דקיי"ל טריפה אינה חיה, אבל א"א לומר דבא למעט מתות, יען דכיון דכתיב בסמוך ושחט את הצפור ממילא מבואר דצריכים להיות חיות, וע' בנמוקי רמב"ן, ומש"כ לענין צפור דרור נבאר אי"ה לקמן פ' נ"ג.}}. (חולין ק"מ א').

'''ועץ ארז. ''' אי עץ יכול כל עץ, ת"ל ארז, אי ארז יכול טרף {{תוספת|כד|היינו ארז יונק שלם כמו שנקצץ עם ענפיו ועליו, ובספרי פ' חקת הגירסא אי ארז יכול ענף.}} ת"ל ועץ, הא כיצד, בקעת של ארז {{תוספת|כה|ר"ל עץ הנבקע מן הארז ולא ענף שלם.}}. (תו"כ).

'''ושני תולעת. ''' מה שני תולעת דבר שיש בו רוח חיים אף כל דבר שיש בו רוח חיים {{תוספת|כו|ר"ל הוא הדין בכל דבר הבא מרוח חיים וצבעו כמו התולעת, ועיין מש"כ ר"פ תרומה.}}. (ירושלמי כלאים פ"ט ה"א).

'''ושני תולעת. ''' אי ושני יכול פיקס {{תוספת|כז|ר"ל כל מראה אדומה שהיא אף שלא נצבעה בתולעת.}} ת"ל תולעת, אי תולעת יכול אחד מן הצבעים {{תוספת|כח|דיש מיני דמים בתולעת הצובעים גם מראה שחור ותכלת.}} ת"ל – ושני, הא כיצד זו זהורית טובה {{תוספת|כט|ר"ל מדכתיב שני שמורה על אדמימות וכן כתיב תולעת שצבוע בתולעת ש"מ שצריך להיות אדום ע"י צביעה במין אדום שבתולעת, והיינו שתהיה זהורית טובה, ר"ל אדמימות חזקה.}}, ומניין שאם טעמה פסולת ת"ל ושני תולעת {{תוספת|ל|ר"ל מניין שאם עירב מיני צבעים שונים פסלה ת"ל ושני תולעת. ואפשר מדייק מדכתיב ושני תולעת ולא כמו דכתיב בעלמא בבגדי כהונה ומשכן תולעת שני (פ' תצוה) משמע דצריך להיות שני דוקא וכמש"כ. וע' מש"כ בענין זה בפ' תצוה בפ' כליל תכלת.}}. (תו"כ).

'''ואזוב. ''' אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלית ולא אזוב רומי ולא אזוב מדברי ולא כל ארב שיש לו שם לוויי {{תוספת|לא|אזוב כוחלית פי' הרמב"ם פי"א מ"ז דפרה שהוא שם מקום, ובערוך פי' דהוא לשון צבע וכחל, מלשון חז"ל לא כחל ולא שרק (כתובות י"ז א'), ולפי"ז צ"ל כוחלי.}} [נגעים פי"ד מ"ו].