עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/כד" (פסקה)

== ג ==

'''ושנאה. ''' אם זכה השני שולחה, שנאמר ושנאה האיש האחרון וגו', ואם לאו קוברתו היא, שנאמר או כי ימות האיש האחרון, כדאי הוא זה במיתה שהכניס רשעה לתוך ביתו {{תוספת|עא|פשוט הוא דמדייק מה דלא כתיב בלשון תנאי ואם שנאה האיש האחרון וכמ"ד לעיל והיה אם לא תמצא חן בעיניו, ומפרש דקאי על הנושא את זו שנתגרשה משום ערות דבר כפשטות לשון הכתוב כי מצא בה ערות דבר, ולכן אם יש לזה זכות שיחיה, אז ישנאה ויגרשה ואם לאו ימות מפני שהכניס רשעה לתוך ביתו. ובספרי הלשון ושנאה, הכתוב מבשר שעתיד לשנאותה, או כי ימות – הכתוב מבשר שעתידה לקוברו, ע"כ. ועם באור דרשה זו שלפנינו מבואר דרשת הספרי הבאה בקצרה, ובעיקרה מכוונת לדרשת הגמרא.}}. (גיטין צ' ב').

'''או כי ימות וגו'. ''' האשה קונה עצמה במיתת הבעל, דכתיב וכתב לה ספר כריתות או כי ימות, ואתקש מיתה לגירושין, מה גירושין שריא וגומרת אף מיתה שריא וגומרת {{תוספת|עב|והא דלא יליף ליה ממשמעות הקרא לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה דמשמע הא לאחר שרי, משום דאיכא למיפרך די"ל דלבעלה הראשון בלאו ולכולי עלמא בעשה דויצאה והיתה לאיש אחר ע"י גירושין ולא ע"י מיתה, דושלחה לזו ולא לאחרת משמע ולאו הבא מכלל עשה עשה, ומה שלא יליף היתר מיתת הבעל ע"פ הסברא הוא אסרה והוא שרי לה, יען שאין זה כלל מוחלט, דהרי מצינו בעריות דאסר להו ולא שרי להו, וכגון אשת אביו וכלתו ואשת אחי אביו שע"י קדושי הבעל נאסרו לקרוביו וכשימות הבעל לא שרו להו שאסורות לקרוביו לעולם.}}. (קדושין י"ג ב').