עריכת הדף "תוספות רבי עקיבא איגר/כתובות/ד" (פסקה)

== ד ==

[אות נד] '''בהרע"ב ד"ה ובמעשה ידיה. דכתי' וכו'. ''' בש"ס {{ממ|קדושין ד'}} מצרכינן לב' קראי בקדושיה ובמעשה ידיה דאי כתיב קדושיה ס"ד משום דלא טרחה בה אבל מעשה ידיה דטרחה י"ל דלעצמה ואי כתיב מעשה ידיה י"ל משום דמתזנא מיניה ואע"ג דאין האב חייב לזונה דרך האב לזונה. תוס' {{ממ|גיטין דמ"ז ע"ב ד"ה ולביתך}}. והא דלא ילפי' מציאה מקדושיה ומעשה ידיה דמה להנך דמפסיד האב על ידה. דבמעשה ידיה מפסיד מזונות ובקדושיה מפסיד זכותו דנפקא מרשותו תוס'. וק"ל היאך יהא אפשר ללמוד מע"י מכסף קדושיה הא באמת אביה מקבל קידושיה וא"כ הכסף קדושיה מצד עצמותו הוא לו כדאמרי' השתא אביה מקבל קדושי' אבל מע"י דיזכה אביה בשלה לא ידעי' וצע"ג:

[אות נה] '''תוי"ט ד"ה ומקבל את גיטה. כיון דאיכא מ"ד דלא ס"ל הכי. ''' אני בעניי לא מצאתי פלוגתא דתנאי בזה אם ארוסה יש לה כתובה או לא אלא דהוא איבעי' בש"ס ס"פ הכותב ופשיט לה מכמה מתני' וברייתות ודחי' לה. ואיך שייך לומר דמתני' סובר דאין לה כתובה או דנקט דלא נחית לפרש בפלוגתא:

[אות נו] '''שם ד"ה שאוכל כו'. וא"כ קשיא אמאי שייר. ''' והמהר"ם שי"ף תירץ {{ממ|ברפ"ו דכתובות}} דהא באב לא שייך כלל הדין דאינו יורש במקום שיש בן דהא אי אפשר שתלד קודם שתבגר וממילא לא הוי ברשות האב כיון דבגרה וכיון דמתניתין רצה למתני דזכיות הבעל הם יותר מזכיות האב עד שתבגר אם כן לא מצי למתני לענין ירושה במקום שיש לה בן דהא זהו לא שייך קודם שתבגר וליכא שייכות בשום פעם שהאב לא יירש את בתו קודם שתבגר עיי"ש. אך עדיין קשה איך קתני יתר עליו הבעל הא גרע כחו מאב לענין ירושת ראוי {{ממ|ב"ב דף קי"ג א'}} גם לענין מע"י גרע כח הבעל דהא יכולה לומר איני ניזונית וא"ע וההעדפה לעצמה. אבל לגבי האב אם אומרת א"נ וא"ע ההעדפה להאב כדאיתא במסכתין דמ"ג ע"א. גם קשה דלתני יתר עליו הבעל לענין ירושה דאם מכרה ונתנה אין האב יורש. והבעל יורש ומוציא מן הלקוחות מכח תקנת אושא. ואף דיש לומר דמתניתין לא רצה לתני מה שהוא רק אחר תקנת אושא. מכל מקום למה דאמרי' ר"פ האשה שנפלו לימא תנינא לתק"א דרצה לומ' דמתני' דקתני מה שהוא לאחר תק"א יקשה כנ"ל. ולזה נראה דמתני' חשיב רק כללי שרשי זכיות מה שיש לאב ומה שיש יתרון להבעל שם ירושה ושם מע"י אבל לענין פרטי דיניהם לא חשיב: