עריכת הדף "
תוספות יום טוב/מדות/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''שני שערי חולדה מן הדרום.''' נכנס בדרום מהטעם שיתבאר ר"פ דלקמן. ושמם זה יתכן לומר שעל שם חולדה הנביאה נקראו כן. ואפשר שז"ש מלכים ב' כ"ג והיא יושבת בירושלים במשנה. היינו בתוך שער זה שהוא משנה ששנים הם ברוח זו. משא"כ ברוחות האחרות. ואע"פ שנאמר בירושלים ואלו הן בהר הבית ירושלים כולל הכל. ומה שהיו בכאן שני שערים לפי שרוב תשמיש הר הבית בדרום כדתנן בר"פ דלקמן. נ"ל: '''קיפונוס.''' לא ידעתי לו טעם. ובשלטי הגבורים פ"ג חשב שהוא לשון יון. וענינו עבודת הגן שאפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית [*וכאותה ששנינו בפ"ב דמעשרות מ"ה] ובפ' פ"ז הזכיר לשון רש"י על כפת הירדן שבפטום הקטורת. שכתב רש"י גנת ורדין היתה בירושלים נקרא הורד ההוא כפה כו'. אע"פ שבפי' כפה אינו מודה לו לרש"י אין כאן מקומו. והא דהולך לו מדרום למערב. ואינו מקיף דרך ימין. בחושבנא בעלמא לית לן בה. כמ"ש משמא דגמ' בפ"ג דתמיד מ"ג: '''טדי.''' בדל"ת כ"כ הרר"ש. וגם בערוך הביאו בערך טדי בדל"ת ולא פי' כלום [*והרד"ק בפי' יחזקאל סי' מ'. כתב שהוא שם אדם. ואשתמטתיה] פסקי התוס' שכתבו וז"ל טדי. פי' הצנע כמו בטעמים יטידוך [*היינו בפיוט שחרית דיו"כ המתחיל כי אדוקי וכו'] שידברו בצניעותיך א"נ לשון פיוט. כמו הני טיידי ופיוטי רגילי בהו קמי ריש גלותא. ע"כ. ולפי' הראשון ניחא שנקרא כן לפי שלא היה משמש כלום. ואף לראב"י בסוף פרקין שבעל קרי היה יוצא בו היה ג"כ לצניעות שלא ירגישו בו כי שם אין עוברים ושבים. אבל לפי' השני לא ידעתי למה נקרא כן [*ואולי שהפייטנים באותו שער היתה להם לשכה שבה מלמדים ללוים נגוני המזמורים. כי יש לכל מזמור ניגון מיוחד. והראב"ע מפרש כן לכל התחלת מזמור כמו למנצח על מחלת שהוא על ניגון הפיוט המתחיל מחלת. וכן על השמינית. וכל כיוצא בהם. נמצא שצריך לימוד לכל מזמור כפי הניגון שמיוחד עליו. והנה זכיתי מהשי"ת לקנות ספר הראב"יה. ובסופו כתוב סדר בנין בית שני. ונכתב שם טרי בריש וכתב שער טרי שני אבנים זקופות כזה ח ולכך נקרא טרי פי' מוצב. עכ"ל. ולא הבינותי לפירושו זה. ועוד עמ"ש במ"ב פרק דלקמן]: '''לא היה משמש כלום.''' אלא בעל קרי היה יוצא לראב"י כדמפרש בשלהי פרקין. הרר"ש. ועיין בפ' דלקמן מ"ב: '''שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה.''' עיין בפי' הר"ב במ"ט פי"ז דכלים: '''כהן גדול השורף את הפרה.''' כתב הר"ב מתני' ר"מ היא וכו' וכ"כ הרמב"ם. אבל במ"ח פ"ג דפרה דתנן נמי כ"ג פי' הר"ב שלפעמים נעשה בכ"ג מש"ה תני ליה אע"פ שכשרה אף בכהן הדיוט. והרמב"ם פי' שם שבתמידית היתה נעשית בכ"ג אע"פ שכשרה בכ"ה. ועמ"ש שם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף