עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/יח" (פסקה)

== פסוק ו ==
=== איש איש וגו' לא תקרבו לגלות ערוה ===
וברש"י: לא תקרבו - להזהיר הנקבה כזכר, לכך נאמר לשון רבים.

וביאר השפ"ח הקצר בשם הגור אריה: אף שדרך הכתוב לדבר בלשון רבים, מכל מקום כיון שהתחיל בלשון יחיד "איש איש", ומסיים בלשון רבים "לא תקרבו", בא ללמד שהנקבה חייבת גם כן, ולא תאמר שהיא קרקע עולם ותפטר.

יש להעיר שדברי הגור אריה היו מובנים יותר אם היה כתוב 'איש אל כל...', אולם כעת שכתוב 'איש איש' - לכאו' זוהי לשון רבים, אשר אכן מתאים להמשיך ולכתוב 'תקרבו' אף לולי הדרשה שמרבה נקבות, וא"כ שוב צ"ע הכרח הדרשה. ועיין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:48, 12 באפריל 2021 (IDT)

=== שם ===
ראה ברמב"ן כאן שהאריך, וז"ל בתוך דבריו: טעם איסור העריות בשאר הבשר איננו מפורש... ומה יזיק אם ישא את בתו לבדה כמותר לבני נח (סנהדרין נח:), וישא שתי אחיות כיעקב אבינו, ואין לאדם נשואים הגונים כמו שישיא את בתו לבנו הגדול ממנה וינחילם בנחלתו ויפרו וירבו בביתו, כי הארץ לא תהו בראה לשבת יצרה. ואין בידנו דבר מקובל בזה, אבל כפי הסברא יש בענין סוד מסודות היצירה וכו', עכ"ל הרמב"ן.

ויתכן שמותר לבאר חלק מאיסורי עריות של קרובות (כגון בת ואחות - המוזכרות ברמב"ן הנזכר), על פי הידוע כיום שישנן הרבה מחלות (גנטיות) שעוברות לדור הבא רק אם שני ההורים נשאים של אותה המחלה, ולכן הדבר מסוכן במיוחד כאשר בני הזוג הינם קרובי משפחה (וידוע הדבר שאצל הערבים ישנן יותר מחלות גנטיות, מכיון שהם מתחתנים בתוך המשפחה), ואולי לכן אסרה זאת התורה. וצריך לבדוק אם מותר לבאר כן. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:48, 12 באפריל 2021 (IDT)