עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ד/א/ו" (פסקה)

==ו==

ואל השלישית אם יתבטלו המזונות לסבת כתיבת הגט גם בטענה זאת בטלים הם דברי הבעל דכ"ז שלא הגיע הגט לידה הוא חייב במזונותיה כמו שהביא הרי"ף ז"ל בהלכותיו כפי מה שכ' הרמב"ם ז"ל פי"ח מה"א והטור ז"ל הוסיף לומר כ"ז שלא נפרעה מכתובתה וכ"כ א"ז הרשב"ץ ז"ל בתשובה. ודבר זה הוא מחלוקת בין גאוני עולם ז"ל כמו שהביא הרי"ף בפ"ק דמציעא ובפ' בתרא דכתובות כי הוא חולק שם על הירושלמי וסומך על תלמוד שלנו והר"ן ז"ל הביא שם דברי החולקים ודברי העטור והרמב"ן ז"ל בספר הזכות שם הוא מביא המחלוקת בארוכה. וא"ז הרשב"ש ז"ל כתב בתשובה וז"ל ולענין מעשה אנו סומכין על הרי"ף ז"ל והרמב"ם והנמשכים אחריהם עכ"ל. גם ראיתי כתוב בגליוני אדוני אבי מעשה נפל לפנינו כמה פעמים ונתננו לה מזונות עד שעת מסירת הגט לידה עם היות מחלוקת בדבר אנו הולכים ע"פ הרמב"ם ז"ל בכל משפטיו ולא עשינו כדעת הטור. וא"ז הרשב"ץ פ' לתת מזונות עד הפרעון. ז ואני ההדיוט מוסיף לומר דגם אם אין אנו דנין ע"פ הרמב"ם ז"ל אחר אשר מחלוקת בדבר זה בין הפוסקים ז"ל בודאי אין כח בנו להוציא ממון מהאיש למזונות האשה עד פרעון הכתובה דמוציא מחבירו עליו הראיה וא"כ יכול האיש לטעון ולומר זיל אייתי ראיה דלית הלכתא כהרי"ף ז"ל והרמב"ם והנמשכים אחריה' דכן הוא הדין בכל דבר שבממון שאין כח ביד ב"ד להוציאו מיד המוחזק בו אם יש מחלוקת בדבר כמו שכ' מהר"י קולון ז"ל כמה פעמים בתשובותיו. וכ"כ הרשב"א ז"ל כל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא נקטינן הכי להקל על הנתבע כמו שכתבו המפרשים ז"ל בפ"ק דע"ז. וכן כתבו הרמב"ן והר"ן ז"ל בפ' אלו טריפות עכ"ל וכמו שכ' ג"כ תרומת הדשן ז"ל כמה פעמים בתשובותיו. ורמב"ם ז"ל כ' שאם הית' ספק מגורשת אין לה מזונות מהיורשים וז"ל בפי"ח מה"א האשה שהיה לה ספק גרושין ומת בעלה אינה נזונית מנכסיו שאין מוציאין מיד היורש מספק והטעם הוא אחד דלא מפקינן ממונא מספיקא א"כ לענין הדין שלפנינו דעדיין לא הגיע הגט ליד האשה ולא ליד שלוחה חייב הוא הבעל במזונותיה עד שעת שיבא הגט לידה לפי שכ"ז שלא נמסר לה הגט אע"פ שנכתב והוא ביד שלוחו עדיין היא אשתו ואם מתה יורשה ומטמא לה אם הוא כהן ומעשה ידיה שלו כדאמרינן בקדושין ובכתובות הוא הדין דחיי' במזונותי' אבל משהגיע לידה אע"פ שלא נפרעה מכתובתה אין לה מזונות כמו שביררנו.