עריכת הדף "שו"ת בית הלוי/א/ה" (פסקה)

== ג ==
ואין לפקפק על עיקר הסברא ולומר דהך דמחוסר לבישה לא איכפת לן רק בהתחלת הקידוש אבל אם קידש כשהיה לבוש הבגדים אע"ג דאח"כ פשט בגדיו ולבשם לא הוי בכלל מחוסר לבישה ואע"ג דלכאורה הוי קצת דוחק לומר כן מ"מ הר' לכאורה בלא"ה מוכרח לומר כן דהרי ביומא דף ל"ב תני' בברייתא דר"א בר"ש יליף דכה"ג ביום הכיפורים צריך לקדש בין עבודה לעבודה מק"ו ומה במקום שאין טעון טבילה פי' בכל יום בשחרית דהטבילה הוי רק מדרבנן טעון קידוש מן התורה מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש אי מה להלן קידוש א' ת"ל ופשט את בגדי הבד ולבש כו' להקיש פשיטה ללבישה מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה טעון קידוש הרי דר"א בר"ש יליף ביוה"כ דצריך לקדש בין עבודה לעבודה אחר הלבישה בק"ו מכל השנה ולמה צריך לזה והרי ר"א בר"ש בעצמו קאמר בזבחים דף י"ט או בגישתם מי שאינו מחוסר אלא גישה ולא מחוסר לבישה וגישה וא"כ הא ממילא ידעינן דביוה"כ צריך לקדש בין עבודה לעבודה אחר הלבישה ולמה לו להביאו מק"ו דאע"ג דהך דמחוסר לבישה אינו מעכב בדיעבד ולא מחלל עבודה וכמו שיתבאר לקמן מ"מ הרי זה הקידוש של כה"ג ביוה"כ שבין עבודה לעבודה ג"כ אינו מחלל עבודה וכמו דמבואר ביומא דף כ"ט יעו"ש דמוכח בגמרא דליכא שום חולק על זה וכ"ע מודים דאינו מחלל עבודה דקאמר שם הגמר' דלבן זומא דיליף טבילה ראשונה שבכל יום דהנכנס לעזרה אפי' טהור צריך טבילה מק"ו מיוה"כ דצריך כה"ג טבילה בין עבודה לעבודה ואמרינן דלדידיה אם לא טבל בשחרית מחלל עבודה ופריך ומי מחלל והתניא כה"ג שלא טבל ולא קידש בין בגד לבגד עבודתו כשרה וכתבו שם התוס' ישנים דפריך מינה משום דעל הך ברייתא ליכא שום חולק [הן אמת דעיקר קושית התוס' ישנים דשם ומה שהביאם לזה יש לדחות לכאורה וצע"ג על קושייתם יעו"ש] וכיון דר"א בר"ש רק למצוה לכתחילה יליף לה הא קשה למה ליה הק"ו תיפוק ליה כיון דפשט הבגדים לטבול הא הוי מחוסר לבישה אלא ודאי מוכרח דלא אמרינן הך סברא רק בעת הקידוש דבעינן בשעה שמקדש בשחרית שלא יהיה מחוסר לבישה אבל אם היה לבוש בעת הקידוש שוב לא איכפת לן כלל במה שפשט אח"כ בגדיו וחוזר ולובשם והא דקאמר רב אחא ב"ר יעקב ביומא דף ל"ב על הא דפליגי תנאי בהקידושין של יוה"כ אם כשהוא לבוש מקדש או לאחר שפשט וקאמר דהכל מודים בקידוש שני כשהוא לבוש מקדש מ"ט דאמר קרא או בגשתם מי שאינו מחוסר אלא גישה אין הפירוש דמש"ה אידחי ליה הקידוש הראשון של שחרית וממילא איצטריך הקידוש השני להיות כשהוא לבוש דזה אינו דהקידוש של שחרית הא לא אידחי ליה כלל בזה רק הפי' דבתר דידעינן דביוה"כ בעינן קידוש בין עבודה לעבודה הדר ילפינן קידושים אלו מקידוש של שחרית דכמו דבשל שחרית בעינן שיהיה כשהוא לבוש דכתיב או בגשתם וכמו כן ביוה"כ דכל היכא דאצרכה התורה קידוש ילפינן מהך קרא דאו בגשתם שלא יהיה מחוסר לבישה אבל בכל השנה אפי' פשט בגדיו א"צ לקדש כלל משום מחוסר לבישה כיון דבתחילה כשקידש הי' בבגדים ומיושב קושיתינו דלעיל: