עריכת הדף "רע"ב/תמיד/ז" (פסקה)

==ג==
'''בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר.''' שהוא מקטיר כל זמן שירצה, ונוטל חלק כשירצה:

'''למחצית הכבש.''' וכבר נתייגע קצת:

'''וסמך עליהן.''' משום כבודו של כהן גדול שתהא חשובה הקטרתו יותר משאר כהנים:

'''וזרקן.''' כדדרשינן ועשית עולותיך הבשר והדם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#כז|דברים יב כז]]}}, מה דם בזריקה אף בשר בזריקה:

'''נשמט השני והלך לו.''' אבל הראשון נשאר שם לקבל האברים מן המושיטים וליתנן לכהן גדול:

'''בא לו להקיף את המזבח.''' כהן גדול שהיה בראש הכבש שהוא בדרום, מקיף דרך ימין, דכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, לכך היה הולך למזרחית דרומית ומשם לצפונית מזרחית, עד שמגיע למערבית דרומית מקום הנקבים שהיין והמים שמנסכים יורדין בהן ומשם הולכים לשיתין שהן היסודות, ושם עומד כהן אחד ומושיט לו היין לנסכים, אבל כהן גדול לא היה נושא היין עמו, שמא יתקלקל היין בעשן המערכה כשמקיף את המזבח, ובעוד שהוא מקיף, מהפך בצנורא דהיינו מזלג, את האברים שלא נתאכלו על המזבח. אבל שאר הכהנים כשעושים ניסוך היין, הולכים דרך שמאל מן הכבש לדרומית מערבית שהוא קרוב לכבש, כדתנן פרק קדשי קדשים, כל העולין הולכים דרך ימין חוץ מן העולה לשלשה דברים, נסוך היין והמים ועולת העוף. היין והמים, שלא יתעשנו. ועולת העוף נמי, שלא תמות בעשן. וכהן גדול שדומה לבן בית שיש לו רשות להלך כמו שהוא חפץ מה שאין שאר הכהנים רשאים לעשות כן, וגפ יש לו רשות להפך בצנורא בלא פייס, יש לו להקיף כדי ללכת דרך ימין:

'''הסגן עומד על הקרן.''' אצל הכהן גדול שבא לנסך:

'''והסודרים בידו.''' להניף כשינסך הכהן. כדי שידעו הלוים וידברו בשיר, וידע בן ארזא ויקיש בצלצל, כדאמר בסמוך:

'''על שלחן החלבים.''' שתי שלחנות היו במערבו של כבש, אחד שלחן של כסף שבו נותנין כלי שרת, ואחד שלחן של שיש שבו נותנים האברין והוא נקרא שלחן החלבים:

'''בן ארזא.''' שם אדם המקיש בצלצל, צמב"ל בלע"ז:

'''הגיעו לפרק.''' לסוף פרשה: