עריכת הדף "ר"ש/אהלות/יח" (פסקה)

== ג ==

'''נזרעת כל זרע.''' בתוספתא {{ממ|שם}} קתני ר' יהודה אומר שדה שאבד בה קבר אין ניטעת ואין נזרעת כל זרע וכן הי' ראוי לגרוס כאן דהיכי שרי לחרוש ולזרוע הא קא מיטמא בהיסט דבית הפרס מטמא במשא: 

'''ואין ניטעת כל נטע.''' ולא מיבעיא שאין נוטעין אלא אפי' נטועין נמי אין מקיימין אותה שלא להרגיל בני אדם לשם משום דמטמאה באהל אחמור בה טפי ובתוספתא [שם] נמי תניא אין נוטעין לתוכה מקשאות ומדלעות שלא להרגיל רגל אדם לשם: 

'''חוץ מאילן סרק.''' דמקיימים אבל ליטע לכתחלה אסור אי נמי אאין ניטעת קאי חוץ מאילן סרק והנך תרי בית הפרס אין חילוק בין רה"ר לרשות היחיד דמדתניא בתוספתא {{ממ|רפי"ח}} חומר בארץ העמים שאין בבית הפרס ובבית הפרס שאין בארץ העמים ולא חשיב חילוק של רשות הרבים ורשות היחיד מה שאין כן בארץ העמים ואע"ג דאיירי התם בשדה שנחרש משמע הכא דאין חילוק בין נחרש לאבד אלא לענין אהל ומסתברא דשדה שאבד בו ברשות היחיד דאורייתא בבקעה בימות הגשמים והא דאמרינן בכל דוכתא פרק עד כמה {{ממ|בכורות דף כט.}} ובפ"ב דכתובות {{ממ|דף כח:}} ובפ' <small>[צ"ל לפני אידיהן {{ממ|דף יג.}}]</small> {{ממ|האומר (דף סט.}}) ובפ' האשה בפסחים {{ממ|דף צב:}} ובפרק בכל מערבין {{ממ|עירובין דף ל:}} ומי שהוציאוהו {{ממ|דף מז.}} דבית הפרס דרבנן היינו בנחרש ואבד נמי ברשות הרבים דרבנן והחמירו בו יותר מבקעה בימות החמה דהתם הטומאה ידועה במקומה וליכא ספיקא אלא לזה שנכנס אבל אבד הספיקא לכל אדם: