עריכת הדף "סדר משנה/תשובה/ג" (פסקה)

== ו ==

'''ואלו הן שאין להן חלק לעה"ב וכו'.''' הנה מרן בהלכה הקודמת הביא הברייתא דקתני בה אבל המוסרים והאפיקורסים שכפרו בתורה ובתחיית המתים ושפירשו מדרכי צבור ושנתנו חיתיתם בארץ החיים שחטאו והחטיאו את הרבים וכו' יורדין לגיהנם ונדונין בה וכו' והשאר שכתב רבינו צ"ע היכא מייתי להו, והנה מספר השאר שחשב רבינו בכלל הרשעים שאין להן חלק לעה"ב אלו הן המינים וכו' והעושה עבירות ביד רמה כיהויקים ושופכי דמים ובעלי לה"ר והמושך ערלתו, והאיר ה' עיני לדעת מוצאן ומקורן של הדברים האלה אשר לא ידע מרן מאין הוציאן רבינו, מ"ש רבינו המיני' הלא מפור' הוא בברייתא דמייתי התלמודא בר"ה והם בראשונה ישאו עונם, האמנם מרן העתיק בלשון הברייתא המסורת תמור המינים, אולם אין גירסא זאת נכונה דהא רש"י שם והתו' לכולם היתה בגירסתם המינים, ועיין בתו' ע"א כ"ו בד"ה סמי מכאן וכו' ועיין ברי"ף ובהרא"ש שם, ויותר נראה שחסר בהעתק' מרן מלת והמיני' וא"כ אין כוונתו של מרן במ"ש שלא ידע מקורן רק על השאר שלא נזכרו בברייתא, ועיין מ"ש רבינו בהל' מלכים פ' י"א הלכה א' שכתב מי שאינו מאמין בעיקר הי"ב לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהעידו עליו, וכל איש ישראלי הכופר בתורה אפי' בתיבה אחת מצטרף למנין שהזכירה הברייתא והרי לדעת רבינו גם זה בכלל הכופר בתורה ובנביאים ולכן חשבו בפ"ע מ"מ מקור אחד להן, ומ"ש והעושה עבירות ביד רמה וכו' זה יצא לו מהירושלמי בסנהדרין ריש פ' חלק ובמס' פאה פ"א דמייתי שם הוסיפו עליהן הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה וכו' המפר ברית זה שהוא מושך בערלתו המגלה פנים בתורה שעובר על ד"ת בפרהסיא כגון יהויקים, הרי מבואר להדיא כדעת רבינו במ"ש דעושה עבירות בפרהסיא כיהויקים הוא מאותן שאין להם חלק לעה"ב, וגם במה שקורא אותן מגלה פנים בתורה וכו' ומ"ש רבינו ושופכי דמים נראה דיצא לו לרבינו מק"ו מלה"ר שהרגיל לספרו אין לו חלק לעה"ב כמ"ש רבינו פה, והרי לה"ר אינו הורג ממש אלא שגורם לש"ד כמאמרם ז"ל לה"ר הורג שלשה וכ"ש מי שהוא שופך דמים בפועל שאין לו חלק לעה"ב, ועוד יש לי סמך מהכתוב במשלי כ"ח פסוק י"ז אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס ולא יתמכו בו, והוראת בור הוא גיהנם שיבוא שמה ולא יהי' לו תומך שום זכות להגן עליו כדרשת רז"ל ביומא פ"ז בכל המחטיא את הרבים ואסמכי' על הך קרא, ורבינו אפיק מיני' תרתי מילי מדכתיב בדם נפש ולא כתיב בדם אדם כדכתיב שופך דם האדם דרשינן דקאי על הדבר הנוגע לנפש דהיינו שמחטיאו, הוא אינו עולה לעולם כדקאמר התם שלא יהא תלמידו בגיהנם והוא בג"ע. אפס אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואיירי בשפיכת דמים שינוס לבור תחתית ולא יועילו לו שום זכות להעלותו לארצות החיים, ועוד נראה שיצא לו לרבינו דבר זה ממה שאמרו בילקוט משלי פרשה א' בפסוק בני אם יפתוך חטאים וגו' כל המאבד נפש אחת מישראל כאלו איבד עולם מלא, ולא עוד אלא שצפונים לו חטאותיו לעתיד לבא והיינו שיש לו עונש יתירה מעל כל שאר עבירות שאין לו חלק לעה"ב דאל"כ מאי גריעותא דעון זה מש"ד מכל העבירות שבתורה דרובן עונותיהן שמורות לעה"ב ובעה"ז השגו חיל אלא ההבדל הוא לענין עה"ב, ומ"ש רבינו מושך ערלתו כבר אמרנו דכן מפורש בירושלמי דמס' פאה ומס' סנהדרין, ובעל לה"ר דאין לו חלק לעה"ב העירותי את מקורו בהל' דעות פ"ז הלכה ב' ובהלכה ג' שם, ועוד יש להביא ראיי' לשיטתו ממה שאמרו בסוטה ה' ובערכין ט"ו כל המספר לה"ר אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם, שנאמר מלשני בסתר וגו' אתו לא אוכל, ואין הכוונה דבשביל אחד המספר לה"ר מסלק הש"י שכינתו מלמטה, חלילה לאל מלעשות כן האיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף, ולומר דעל אותו המספר לה"ר הוא שאמרו דהקב"ה מסלק שכינתו ממנו זיל קרי בי' רב הוא דעל עובר עבירה נאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך וע"כ איירי לענין עה"ב שנפשו לא תהי' צרורה בצרור החיים בג"ע, וא"ל דלמא רק לזמן ירד שאלה בגיהנם ועדיין לא שמעינן שאין לו חלק כלל לעה"ב הלא זה הוא בכל עובר עבירה עונו ישא עד יכופר בגיהנם ואז מעלין אותו לשכר הנצחי ושפיר כתב רבינו דבעל לה"ר הוא מאותן שאין להם חלק לעה"ב, (ולקמן בהל' מילה פ"ג הלכה ח' הרביתי עוד דברים בענין מושך ערלתו שלא תקשה עליו ממ"ש בהל' תרומות ובישוב קו' התו' דיבמות).