עריכת הדף "משך חכמה/דברים/יב" (פסקה)

== ח ==

'''לא ''' תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו וכו'. הקשה לי אחד מלומדי למד בשופטים ב' ויקראו שם המקום ההוא בוכים ויזבחו שם לד', הרי זה היה אחר מות יהושע, ויהושע חי כ"ח שנה מיום שנכנסו לארץ כדאיתא בסדר עולם, והמשכן בשילה הוקם תיכף אחר י"ד שנה שכבשו וחלקו, וכמו שכתוב ביהושע י"ח ויקהלו כל עדת בנ"י שילה וישכינו שם את אוהל מועד כו' ובפסוק נ"א בקאפיטול י"ט אלה הנחלות כו' בשילה לפני ד' פתח אהל מועד, וכן בסדר עולם, א"כ אז היו הבמות אסורין ואיך זבחו בבוכים לד', וזה קושיא עצומה (בתוספות ביאור משלי). והשבתי, כי איתא בתוספתא סוף זבחים איזהו במה גדולה בשעת היתר הבמות [פירוש אימתי ואיך היתה במה גדולה אשר בשביל זה היו הבמות מותרין היינו להקריב בכל במות יחיד] אהמ"ע נטוי כדרכו [כמו במדבר ובשילה] והארון לא היה נתון שם [שבנוב וגבעון היה הארון בפלשתים, ובבית עובד אדום, וקרית יערים, ובירושלים], לכן הבמות מותרין, אבל בשילה היה הארון באהל מועד ולכך היו הבמות אסורים, זהו פירוש התוספתא. והא דבגלגל היו הבמות מותרות, משום דלא נחו מכבוש נחלה, וכמו דאמר בזבחים כי לא באתם עד עתה אל המנוחה דנחו מכבוש עו"ש. והנה מעשה זה דבוכים היה אחרי מות הושע ובימי הזקנים שעבדו את ד', וכמו שפירשו המפרשים והזקנים ימים האריכו, שנים לא, כמו שאמרו חז"ל, וא"כ היה תיכף אחרי מות יהושע, ובמיתתו נאמר ביהושע כ"ד ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה כו' ויתיצבו לפני האלדים, ובפסוק כ"ו ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ד' ופרש"י לפי שהביאו שם הארון כמו שנאמר למעלה ויתיצבו לפני האלדים, א"כ הי' אז הארון בשכם והי' האוהמ"ע כדין במה גדולה והיו הבמות מותרין ולכך זבחו שם בבוכים לד', וז"ב. 

'''ובא ''' וראה אמתת דבר זה שופטים כ' במלחמת ישראל ובנימין כתיב ויעלו כל בני ישראל ויבואו בית אל כו' ויעלו עולות ושלמים לפני ד', הרי דבבית אל הקריבו עולות ושלמים משום דכתיב תיכף וישאלו בנ"י בד' ושם ארון ברית האלדים בימים ההם, הרי דהארון היה אז בבית אל ולכך היו מותרין הבמות והיו מקריבין שם בבית אל כדין במת יחיד. ואוסיף לך להראות מי הביא אז הארון לבית אל, כי בסדר עולם אמרו כי הך עובדא בפלגש בגבעה היה בימי כושן רשעתים והיה אז ירושלים בלא איש מבני ישראל, וכמו שאמר לא נסור אל עיר נכרי, וזה היה סמוך למות יהושע ועיין בהגהות הגר"א לסדר עולם פרק י"ב ובשופטים א' ויעלו בית יוסף גם הם בית אל וד' עמם ויתירו בית יוסף בבית אל, כי לדעתי פירושו כי היה הארון אתם וזהו וד' עמם, שהארון הוא משכנו וכמו שכתוב ויתיצבו לפני האלדים, לכן אז היה הארון בבית אל ואז היה עובדא דפלגש בגבעה וכ"ז ברור. ובמשנה פרק משוח מלחמה ד"א ההולך כו' זה מחנה הארון. 

'''והנה ''' בירושלמי מגילה פ"ק הי"ב ר' ייסא בשם ר' יוחנן זה סימן כל שהארון מבפנים, הבמות אסורין, יצא הבמות מותרות [וזהו כמו שפירשנו מהתוספתא] בעי ר"ז קומי ר' ייסא אפילו לשעה כגון ההיא דעלי. ולפי מה שפירשתי מוכח, דאפילו לשעה אם יצא הבמות מותרין, וצ"ל דדוקא כשצא למלחמה שלא נח בשום מקום שפיר בעי אם הבמות מותרין, משא"כ כאן נח בשכם ונח בבית אל. ודו"ק. 

'''רמב"ן ''' בפסוק כל הישר בעיניו כו' אבל אוכלים אותה במחנה וחוץ למחנה. נ"ב זה כרב הונא דאיתותב. והנה אמר דאכלו במחנה דוקא לא חוץ למחנה אם לא בעת מסעות וקרא מפורש בקדשי שעה במקום טהור הוא מטומאת מצורע וזה דוקא במחנה. יעוין זבחים דף נ"ה ובתורת כהנים שם ודו"ק.