עריכת הדף "מעשה רקח/שגגות/ז" (פסקה)

== ג ==

'''וכל היודע וכו'.''' עייןמ"ש מרן בשם רבינו אברהם בנו של רבינו ז"ל ומה שהליץ בעדו והרב לח"מ ז"ל הקשה עליו דאם איתא אמאי לא תירץ תלמודא הכי והוא תירץ דאסיפא דוקא עיי"ש ונראה שלא ראה דברי רבינו בפירוש המשנה שכתב וז"ל אבל כשידע שהיום שבת והמלאכה בו אסורה אבל אינו יודע אם זו שהוא עושה היא מלאכה ותיאסר או לאו אבל חשב שהיא אינה מלאכה ואינו יודע שהיא בכרת אלא שחשב שהיא במלקות הרי חייב קרבן על כל מלאכה ומלאכה וכו' ע"כ הרי שכלל שני הבבות בסגנון אחד ועל שניהם גזר שחייב על כל אחת ואחת ומי לא עסקינן אפילו בכל הט"ל מלאכות ולא דמי לבעיית רבא מרב נחמן דף ע' העלם זה וזה בידו מהו דהתם לא ידע כלל ואותו דין הזכירו רבינו לקמיה הל' ד' עוד נקדים דברי הרשב"א ז"ל שכתב וז"ל והא דאמר ר' יוחנן שאם עשאם כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת פירוש לא לחלק אתא לאשמועינן דמרישא שמעינן מינה דקתני היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה אלא הא קא משמע לן שגגת כרת שמה שגגה אף על פי דידעה לשבת בלאו וכו' ע"כ ורבינו סידר הדין השנוי במשנה היודע עיקר שבת וכו' ושוב סידר הדין השני היודע שהוא שבת וכו' והוסיף בו חידושו של ר' יוחנן וס"ל שדין המשנה הוא ביודע שהוא שבת ואם יודע שנאסרו בו המלאכות אך אינו יודע איזה הם והיינו זדון שבת ושגגת מלאכות שאמרו בגמרא ור"י הוסיף חידוש אחר דכיון ששגג בכרת אע"פ שהזיד בלאו שגגה מיקרי לחייבו על כל הט"ל ונמצא דרבינו אתרתי בבי קאי כאמור ואין כאן חדא כריש לקיש וחדא כר"י ואין להקשות דאם איתא כי דחיק תלמודא לאוקומי דר"ל בתחומין ואליבא דר' עקיבא לוקמה בהא שיודע שהמלאכות אסורות ואינו יודע איזה וכמ"ש הרב אברהם ז"ל די"ל דאה"נ וכמו שכתבו התוס' דהוה מצי לשנויי דידע לה בעשה והרשב"א ז"ל כתב ג"כ דהוה מצי לשנויי במחמר לכו"ע עיין עליו ודו"ק כי זה נראה בכוונת רבינו כאמור: