עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/ט" (פסקה)

== ז ==

'''קרב אל המזבח שהיה בוש ואמר לו למה אתה בוש לכך נבחרת. ''' בתוספתא דמלואים שבת"כ אמרו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שנשא אשה והיתה מתביישת מלפניו נכנסה אצלה אחותה אמרה לה אחותי למה נכנסת לדבר זה לא שתשמשי את המלך הגיסי לבך ובואי שמשי את המלך כך אמר לו משה לאהרן אהרן אחי למה נבחרת להיות כ"ג לא שתשרת לפני המקום הגס דעתך ובא ועבוד עבודתך וזהו שכתב רש"י כאן לכך נבחרת כלומר כדי שתשרת לפני המקום נבחרת ולכך הגם דעתך וקרב אל המזבח ומה שנתעוררו לדרוש זה הוא מפני שלא היה לו לומר קרב אל המזבח אלא ויאמר משה אל אהרן עשה את חטאתך ואת עולתך וגו' ומזה מובן שיקרב אל המזבח לזרוק דמן ולהקטיר האמורים של החטאת והנתחים של עולה על המזבח כפי מה שהורגל בשבעת ימי המלואים: 

'''את חטאתך עגל בן בקר ואת עולתך האיל קרבן העם שעיר עזים ועגל וכבש. ''' הוצרך לפרש זה מפני שבתחלה אמר ועשה את חטאתך ואת עולתך ואחר כך שנה ואמר ועשה את קרבן העם במקום ועשה את חטאת העם ואת עולתם ועוד שבעשה את חטאתך ואת עולתך כתוב וכפר בעדך ובעד העם ואיך אפשר שיכפר בעד העם עם חטאתו ועולתו והיינו מוכרחים מפני זה לפרש קרא דועשה את חטאתך ואת עולתך בחטאתו וחטאת העם ועולתו ועולת העם יחד וקרא כולם חטאתו ועולתו להיות הוא המתעסק בהקרבתן שאז יהיה פי' בעדך עם חטאתך ועולתך ובעד העם עם חטאתם ועולתם וקרא דועשה את קרבן העם בשור ואיל של שלמים בלבד שכל האחרים נכללו בקרא דאת חטאתך ואת עולתך לפיכך הוצרך הרב לומר אעפ"כ אין לפרש חטאתך ועולתך רק בחטאתו ועולתו כמשמעו ולא קרבן העם רק בחטאת העם ועולתם כי כתוב אחרי וכפר בעדם ואין הכפרה באה אלא מן החטאת והעולה ולא מן השלמים ואל יקשה עליך ממה שכתוב וכפר בעדך ובעד העם עם חטאתו ועולתו כי פירושו שע"י שכפר בעדו עם חטאתו ועולתו יוכל לכפר גם בעדם עם חטאתם ועולתם על דרך קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים אבל היותר נכון בעיני הוא לומר שרש"י ז"ל כיון בזה לאפוקי מוספי ר"ח שהם פרים בני בקר שנים ואיל אחד וכבשים בני שנה שבעה תמימים ושעיר עזים אחד לחטאת שגם הם קרבן העם שלא תאמר שקרבן העם כולל שעיר עזים ועגל וכבש של חובת היום וגם מוספי ר"ח עמהם מפני שמוספי ר"ח אחר תמיד של שחר מיד הן קרבין כדכתיב בהו על עולת התמיד דמשמע אחר התמיד מיד שלא יפסק ביניהם ובין תמיד של שחר שום קרבן אחר וחובת היום שלו ושל צבור לאחר מוספי ר"ח הן נעשין ולא עמהן לפיכך פי' קרא דועשה את קרבן העם בשעיר עזים ועגל וכבש של חובת היום בלבד ולא עם מוספי ר"ח ואגב קרבן העם פירש גם קרא דועשה את חטאתך ואת עולתיך בעגל בך בקר והאיל שלו עיין בפרשת אחרי מות בפסוק ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם: 

'''כל מקום שנאמר עגל בן שנה ומכאן אתה למד. ''' כדתניא בתורת כהנים בפר כהן משיח ר' שמעון אומר כל מקום שנאמר עגל בתורה סתם בן שנה היא שנאמר ועגל וכבש בני שנה בן בקר בן שתי שנים שנאמר קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים אף בשנים תמים כל מקום שנאמר עגל סתם דלא כתיב ביה בן בקר אלא עגל לבד כמו בעגל שהביאו ישראל בן שנה היא אבל היכא דכתיב ביה בן בקר כמו העגל שהביא אהרן בן שתי שנים הוא תמימים אף בשנים כמו שהם שוים בתמות כך הם שוים אף בשנים דכי היכי דאיל בן שתי שנים הוא אף העגל בן שתי שנים הוא ואיל גופיה נפקא לן מדכבש בן שנה איל בן שתי שנים וא"ת אימא כאן בן שנה הא כל מקום שנאמר עגל סתם אפילו בן שתי שנים דכי האי גונא בחולין כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל יש לומר דלא דרשינן ליה בדוקיא למידק מיניה כאן הא כל מקום הוא כך אלא היכא דלא מצינן למילף מיניה במה מצינו כגון גבי גדי עזים דהוי להו שני כתובים הבאים כאחת ואין מלמדין וכגון גבי עד אחד דבלאו קרא דאחד נמי שמעינן שפיר שהוא אחד שסתם עד אחד משמע ולפיכך על כרחיך למדרשיה אלא דוקיא למידק מנייהו כאן הוא כך הא בכל מקום אפילו כך וכך אבל הכא דמצינן למדרשיה שפיר בבנין אב למילף מיניה במה מצינו וכל שכן דלא מצינן למדרשיה לדוקיא משום דבלאו דוקיא נמי סתם עגל אפילו בן שתי שנים משמע דרשינן במה מצינו ויש לתמוה למה אמר כל מקום שנאמר עגל סתם בן שנה הוא ולא אמר גם כן וכל מקום שנאמר בן בקר בן שתי שנים הוא והלא שניהם דברי רבי שמעון ושניהם אמורים פה האחד הוא העגל שהביא אהרן והאחר הוא העגל שהביאו ישראל ולמה הזכיר קצת דבריו של רבי שמעון והניח קצתם ועוד למה לא כתב אותו במקומו בפסוק ועגל וכבש בני שנה אבל המתין הענין בפסוק ועשה את קרבן העם שפירש בו שעיר עזים ועגל וכבש שאינו אלא אגב גררא: