עריכת הדף "מגיד משנה/תעניות/ג" (פסקה)

== ג ==

'''עברו אלו ולא נענו וכו'.'''  פ"ק במשנה {{ממ|דף י"ב:}} ודין אנשי משמר פ"ב {{ממ|דף ט"ו:}} סברת חכמים במשנה ופירוש הכהנים היו חלוקים למשמרות בכל שבת ושבת והמשמרת היתה חלוקה לבתי אבות לימי שבוע ואם תכבד העבודה על אנשי בית אב בני משמרתן היו מסייעין להן: 

'''וכל תענית שאוכלין וכו'.'''  זו סברת ההלכות שכתבו פ"ק ולענין תענית שפוסק בה מבע"י חזינן לגאון דקאמר הכי אע"פ שפוסק חוזר ואוכל מבע"י עד שיבא השמש ואנן מסתברא לן דה"מ היכא דלא קבלה עליה לתענית אבל היכא דקבלה עליה לתענית א"כ איתסר ליה למיכל ולמשתי דהא אמרינן לענין זמן וכו' ולענין משתי מיא היכא דלית ליה למיכל לית ליה למשתי והכי נמי כתב רב האי גאון ז"ל עכ"ל. ''' ולזה כתב רבינו אם אכל ופסק וגמר שלא לאכול וכו''''  לפי שאינו אסור אלא בשגמר שלא לאכול אבל אם לא גמר שלא לאכול ודאי אינו אסור והגמר הזה הוא קבלת התענית שהזכירו בהלכות ויש מן האחרונים ז"ל שחלקו בזה ואמרו שאפילו פסק על דעת שלא לאכול חוזר ואוכל כל היום והביאו ראיה לזה מן המדרש הנזכר באיכה רבתי דרבי יהודה בן בתירא אחר שאכל ופסק ערב יום הכפורים חזר ואכל הרבה לכבוד אדם אחד שזימנו. ואני אומר שאם כונת ההלכות ורבינו היא בשקבל עליו בפירוש והוציא בשפתיו שלא יאכל עוד היום וקבל עליו תענית אין מן המדרש הזה תשובה עליה מ"מ כתב הרמב"ן ז"ל שאין קבלה אוסרת אלא ביום הכפורים שיש לו תוספת דכיון שהוא מקבלו מבעוד יום אפילו קודם זמן התוספת הרי זה אסור אבל שאר תעניות שאין להם תוספת כלל אין קבלה אוסרת בהן ואע"פ שמדברי רבינו נראה שיש לתעניות אלו תוספת שהרי כתב למעלה בסמוך כמו שעושין בצום כפור דברי הרמב"ן ז"ל נראין עיקר לא יהיו חמורין אלו מתשעה באב שיתבאר בפ"ה שאין לו תוספת כמו שאבאר שם: