עריכת הדף "
מאמר יהונתן/נרצה/פירוש על חד גדיא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ואתא שונרא ואכלה לגדיא. דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא חד גדיא == '''קליפת''' השונרא ירצה בו קליפת המצריים: כמו שאמרו חכז"ל חתול אינו מכיר את קונו. ופרעה מלך מצרים אמר למשה מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה' המריד בקונו. וזהו הגלות הראשון שנכנעו ישראל לאמו"ץ מנו"א שר מצרים אשר תופס בידו הימנית שעיר עזים דמכירת יוסף. וביד שמאל אילו של יצחק שהעלה אברהם איל במקום בנו ומקטרג על ישראל השפיל את מדריגת גדיא האמור למעלה: ובזמן הגלינו היה תחת סוג המזל: עד כי גאל ה' אותם לא ע"י מלאך ולא ע"י שליח: וזהו דאכלה לגדיא מלשון השחתה כי במצרים נתחייבו ישראל לירד רדו שנים כמנין נקודים כדי להוציא משם רפ"ח נצוצין הנ"ל של שבירות כלים שנשברו בעולם הנקודים. וז"ש רד"ו שמה ושברו לנו. והנה בתורה נקדי"ם חסר כתיב בגימ' ר"ד וז"ש לך ר"ד והובא בזוהר רמז לד' גליות. בב"ל מד"י יו"ן אדו"ם שהם בגימ' נקדי"ם ע"ה. ולכך נתחייבו ישראל לסבול ד' גליות לתקן השם ב"ן ד' פעמים. ב"ן דע"ב ב"ן דס"ג ב"ן דמ"ה (ודב"ן) [וד' פעמים ב"ן] גימטריא נקודי"ם ע"ה. וזהו כנגד ארבעה בנים דברה תורה דהיינו ד' גליות. וגלות האחרון הוא גלות אדום הרשעה נקרא גלות שאינו יודע לשאול אימת יבא הגואל משיחנו במהרה בימינו. ולא הותר לנו לשאול למה נתארך הגלות המר הזה זמן ארוך כי הוא סתום וחתום עד קץ עידן ופלג עידן. וגלות הראשון הוא גלות מצרים ונקרא גלות החכם וז"ש הבה נתחכמה לו כו'. היות שפטו חכמי צוען להשפיל את ישראל ולהכניסו בתכלית הטומאה וכנודע. וה' הפיר עצת ערומים ונואלו שרי צוען ולזה יתארו הקליפה המצרים בתואר חתול שהוא מחומר [מכוער] ומזוהם בלי הבנה כלל כמו שאר חיות. וכמו כן יתארו הקליפה דמצרים בשם קליפת חמו"ר. כמאמרם משמר ראשונה חמור נוער כנודע. וזהו ג"כ לסיבה הנ"ל. היפוך חכמתם אשר גזרו בלהטותיהם וכשפיהם: '''או''' יאמר כי אמרו חכז"ל האוכל ממה שעכבר אוכל משתכח [תלמודו]. חתול האוכלת עכברים לא כל שכן. וזהו דכתיב ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. ובפרעה נאמר ג"כ אשר לא ידע את יוסף משק ביתו אשר הי' זן ומפרנס גווייתם ולקחו מדת החתול המשכח. וזהו ואתא שונרא ואכלה לגדיא כי במצרים ירדו לשפלות גדול כמ"ש ואת ערום ועריה והגיעו לשערי מות מ"ט שערי טומאה והגלות הזה אכל והשחית את טוב הארץ מבחר העם חלק טוב אדמתם. והיה לעם בזוים ושפלים ויקוצו מצרים מפניהם עד שגאלם ה' לחירות ביד חזקה.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:אוצר - דפים הדורשים פיענוח
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף