עריכת הדף "לחם משנה/תשובה/א" (פסקה)

== ד ==

{{ממ|ג-ד}} 

'''בזמן הזה שאין ביהמ"ק קיים וכו'.'''  הן ארבעה חילוקי כפרה שהוזכרו בפ' יוה"כ {{ממ|דף פ"ו.}} עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו וכו' עבר על ל"ת ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ וכו' עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין וכו' אבל מי שיש בידו חילול השם וכו', והוקשה לו לרבינו דהא במשנה אמרו דשעיר המשתלח מכפר על הקלות ועל החמורות כשעשה תשובה וא"כ איך קאמר הכא עבר על כריתות ומיתות ב"ד דצריך תשובה ויוה"כ לתלות ויסורין למרק וכן על הקלות למה לי תשובה ביוה"כ לבד סגי לכך תירץ דהכא איירי בזמן שאין בית המקדש קיים דליכא שעיר המשתלח ולכך אינו מכפר וצריך כל הני. וא"ת הא אמרו במתניתין שם בפרק יוה"כ {{ממ|דף פ"ה:}} תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל ל"ת וא"כ איך קאמר דצריך תשובה ויוה"כ לל"ת כבר תירצו התוס' בשבועות פ"ק {{ממ|דף י"ב: ד"ה לא זז}} דמכפרת דמתניתין אינה מחילה גמורה אלא שמקילין לו מן הדין. וא"ת הא לרבנן דפליגי עליה דרבי בפ"ק דשבועות {{ממ|י"ג}} משמע דס"ל דמיתה בלא תשובה מכפרת על כל העבירות חוץ מפורק עול ומפר ברית ומגלה פנים דצריך מיתה ותשובה וכאן משמע דבחילול השם בעינן ארבעה דברים שהם תשובה ויוה"כ ויסורין למרק ומיתה גומרת וא"כ נראה דהוא דלא כרבנן דלדידהו משמע דכל כריתות ומיתות ב"ד מיתה עם התשובה סגי אפילו חילול השם מדלא חלקו. ועוד קשה על רבינו למה לא הזכיר כלל מסברת רבנן דבכולהו עבירות סגי מיתה חוץ משלש ודוחק לומר דראב"ע דקאמר ארבעה חלוקי כפרה פליג על רבנן ורבינו פסק כוותיה. ונראה לומר דרבינו מפרש דמאי דקאמרי רבנן מיתה ממרקתן בכל עבירות חוץ משלש היינו דלא תכרת הנפש לעולם אלא ביסורין שבאין לה אחר כך יזכה לעוה"ב וכמו שכתבו התוספות. וכן מה שכתב בהני שלש דמיתה ותשובה ממרקת י"ל דלא תכרת הנפש אלא ביסורין שיבאו לה אחר המות תזכה לעוה"ב ובהכי לא פליגי רבנן כלל על ראב"ע דרבנן קאמרי דיש לו חלק לעוה"ב אבל לעולם דצריך אחר המות עונש למרק העונות וראב"ע קאמר כדי שתהיה מחילה גמורה וכפרה מכל וכל ולהכי קאמר וכל עבירות שבתורה תשובה ויוה"כ ויסורין מכפרין כפרה גמורה חוץ מחלול השם שהוא חמור וצריך שתהיה הארבעה דברים לכפרו כפרה גמורה שהם תשובה ויוה"כ ויסורין ומיתה אבל לעולם דלהיות לו חלק לעוה"ב בתשובה ומיתה סגי לכל העבירות. והשתא רבינו אינו צריך להזכיר כלל מסברת רבנן דפורק עול שהוא כופר בעיקר ומגלה פנים בתורה דכבר הזכיר לקמן בפרק שלישי דאין להם חלק לעוה"ב וזהו הכרת תכרת שאמרו רבנן ובמיתה ותשובה סגי להיות לו חלק לעוה"ב גם זה הזכיר כבר רבינו ז"ל שבסוף הפרק כתב בד"א שכל אחד מאלו אין לו חלק לעוה"ב כשמת בלא תשובה וכו' אבל אם שב מרשעו וכו' הרי הוא מבני העוה"ב. אבל ודאי נראה לי דסובר רבינו שבכל אלו שהזכיר בפ"ג באפיקורסים וכופרים ומחטיאי הרבים וכל השאר דודאי אפילו שמתו בתשובה אין מתכפרת להם כפרה גמורה ומפני זה כתב יש לו חלק לעולם הבא כלומר יש לו חלק אבל אינה מתכפרת לו כפרה גמורה אלא צריך עונש למרק העונות דודאי בכל הני שהזכיר שם איכא בהו חלול השם דאטו כל כופר בתורה ואפיקורוס וכל הני לית בהו חלול השם ומי גריעי מהאי ח"ה שהוזכר בפרק יוה"כ שאומר שם היכי דמי חלול השם אמר רב כגון אנא דשקילנא בשרא ולא יהיבנא דמי לאלתר וכו' אלא ודאי צריך עונש אחר המות למרק העונות ומפר ברית כבר הזכירו רבינו שאין לו חלק לעולם הבא בסוף הלכות מילה שכתב שם ז"ל דישראל המפר בריתו של אברהם אבינו אין לו חלק לעוה"ב, וא"כ עלו דברי רבינו כהוגן דרבנן וראב"ע כי הדדי נינהו ולא פליגי:

<noinclude>{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>