עריכת הדף "העמק שאלה/טז" (פסקה)

== ג ==

{{העמקש|ג}} '''אבל בתפלה ובהמ"ז אלו ואלו מן המנין.''' בגמרא אי' הא דתניא אלו ואלו מן המנין בבהמ"ז. ופרש"י להצטרף לג' לזמן עליו שהרי הוא חייב בכל המצות. ותמהו התו' דא"כ הוי לי' לאשמעינן שחייב במצות. ועוד הקשו מגוף הסוגי' מאי בעי לאוקמי ברחבה נוקמי' בבהמ"ז. והא דאבלים מן המנין מיירי בשלשה ולומר נברך שאכלנו משלו. מש"ה פירשו בבהמ"ז ברכת אבלים שבבהמ"ז. אבל רבינו ע"כ אינו מפרש כתו'. דא"כ לא שייך הכא תפלה. אלא מפרש לעשרה מצטרף. ולא איצטריך לאשמעינן דמצטרף לשלשה דפשיטא דחייב בכל המצות. אבל מידי דבעי עשרה דבי עשרה שכינתא שרי'. ס"ד דאבל דמעולל בעפר קרנו אין ש"ש מתקדש עליו קמ"ל דמצטרף לעשרה בתפלה וכ"ד שבקדושה. ומקשה מהא דאר"י ברכת אבלים בעשרה ואין אבלים מן המנין. והשתא לא קשה נוקי הא דאבלים מן המנין בבהמ"ז ולברך בשם. והא דקאמר אין אבלים מן המנין היינו ברכת אבלים שבבהמ"ז. דכיון דברכת אבלים הוא שייך לבהמ"ז הוי לה כחדא קדושה ואם התחילו גומר אפי' פחות מעשרה כדאי' בירושלמי מגילה פ' הקורא עומד וידוע בפוסקים. ולא דמי לברכת חתנים שאם התחילו לברך ברהמ"ז בעשרה ויצא א' מהן שאין גומרין ברכת נשואין בפחות מעשרה. דלא דמי ברכת נשואין לברכת אבלים. דברכת נשואין ברכה בפ"ע היא. ולא שייך לברהמ"ז והרי במס' סופרים תני' דמנהגם הי' לברך ברכת חתנים בבוקר ובערב באסיפת עם בלא סעודה. אלא שנהגו לסמכה לסעודה. ודומה לפריסת שמע ותפלה דאם התחילו בק"ש בעשרה אין גומרים בתפלה. אבל ברכת אבלים היינו ברכת הטוב במטבע אחרת. והיינו בהמ"ז. ושפיר מקשה הש"ס. ודמי לקדיש שאחר התפלה שאם התחיל בתפלה גומר בקדיש כדאי' בא"ח סי' נ"ה ועדיף מינה. ופי' רבינו מחוור. והנה בש"ע יו"ד סוף סי' שפ"ט אי' אבלים מצטרפין לתפלה ולברהמ"ז כו' משמע דמפרשי או גרסי כרבינו. ואם שלא הביאו מקור נוסחא זו. והנה עפ"י שיטת התו' מבואר דברכת הטוב דאבל בעי ג' מיהא. וכבר הקשו בריטב"א וש"מ דאפי' אבל בעצמו אומר אותה. אבל לפי' רבינו ניחא. מיהו הא שהכריחו התו' עוד דבעינן עשרה מהא דס"ד דברכת הטוב והמטיב בעי עשרה. נראה פשוט דלפי המסקנא אין הדין כן. וראי' מסוגי' דמגילה ד' כ"ג דמפרש הא דתנן ברכת אבלים בעשרה כי הא דאר"י כו' אלמא דהטוב והמיטיב לא בעי עשרה: