עריכת הדף "העמק דבר/בראשית/לב" (פסקה)

== ד ==

''' וישלח יעקב.''' קודם שבא מחנימה לא ירא כלל. שהרי עדיין לא נתקיימה הבטחת הקדוש ברוך הוא והשיבותיך אל האדמה הזאת. אבל משבא לעה״י וראה מחנה אלהים הבין כי כאן מתחלת קדושת הארץ. וכבר נתקיים הבטחה זו. ושוב אינו מובטח כלשון הקב״ה כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי וגו׳ וביארנו לעיל דאח״כ אפשר שיהא נעזב ח״ו. ואע״ג שהוא ביקש בתפלתו ושבתי בשלום אל בית אבי ועדיין לא הגיע לשם. מ״מ ירא שמא לא נתקבלה תפלתו. ע״כ פחד לבבו שהוא נדרש להשמר מעשו. וכ״ה ברבה אריב״ס כך אמר לי הקב״ה שוב אל ארץ אבותיך תאמר עד כאן היו התנאים. וע״ע להלן מקרא י׳{{תוספת|ב|אמנם אחר כל הסברות מבואר ברבה שלא היתה עצה נכונה וגם זה מן השמים כדאית׳ כיב״ז בגיטין פ׳ הנזקין על ריב״ז משיב חכמים אחור כך השיב הקב״ה חכמתו של יעקב וחשב מחשבות ונפל בפח. ויש להעמיק יותר כי אחרי שראה יעקב שלא הצליח במה שרצה להסתיר ענין הלוכו מלבן. וטוב היה אלו גלה ללבן כמש״כ לעיל. שוב רצה לעשות כן בעשו להתגלות לפניו. אבל גם בזה לא הצליח וטוב היה יותר אלו הסתיר את בואו לא״י עד שובו ליצחק. וכבר רמזה תורה בפ׳ דברים רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה. והדרש שקשה לכלכל התגלות לעשו אלא הצפינו עצמכם כל שאפשר. ומעשה אבות הפל אות לבנים:}}: 

'''שדה אדום.''' אע״ג שעיקר דירת עשו היה עדיין בא״י עד שוב יעקב ולא יכלה הארץ לשאת אותם. מ״מ כבר היה לו אחוזת נחלה בארץ שעיר והיתה נקראת שדה אדום. ושלח יעקב לשם ולא למקום עיקר דירתו. ונראה שהיה חושש שמא משום כבוד אביו לא יעורר מדנים ובלבו תהא שמורה שנאתו עד עת מצוא ע״כ שלח לשדה אדום ואם לא היה שם באותה שעה והיו מודיעים אותו ובזה יבחן אם יצאה השנאה מלבו אם לא: