עריכת הדף "הכתב והקבלה/שמות/יח" (פסקה)

== יא ==

'''כי גדול ה'. ''' א"ת רב ה' ולית אלה בר מניה; ואין זה לפי המלות, ובתנחומא אלו אדם אחר אמרו היו שוחקין עליו מי הודיעו זה וכו', אלא לפי שלא הניח ע"א שלא עבדה לכן אמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלהים (עי' ילקוט), כוונתם שלא נפרוש חלילה שהאחרים המה ג"כ אלהים רק שהש"י גדול מהם, אבל המכוון במאמר זה הוא, הגעתי להשגת גדלות ה' מסבת כל אלהי האחרים, כי השכלתי ובחנתי ללכת אחרי עבודותם ובאתי לידי ההכרה האמתית כי אין בהם תועלת מאומה ורק לה' לבדו הגדולה האמתית, ומ"ם מכל איננו מ"ם היתרון רק מ"ם המן והסבה; ועדיין יקשה מאמר המשורר (תהילים קל״ה:ה׳) אני ידעתי כי גדול ה"א מכל אלהים; ואפשר לפרש מלת מכל מלשון כליון והשחתה (כמ"ש בבראשית בהיא היתה אם כל חי, ובנח במיד כל חי'), וטעמו כאן ממה שעשה ה' שפטים באלהי מצרים כי כולם כלו ונאבדו מזה נודעתי כי גדול ה': 

'''כי בדבר אשר זדו עליהם. ''' ת"א בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל בי' דנינון: נ"ל שאין דעת אונקלס להוסיף על לשון המקרא שמה שתרגם בי' דנינון כי יפרש מלת עליהם מענין עולל למו, כאשר עוללת לי, שהוא לשון גמול ועונש, ועד"ז י"ל (יואל א׳:ג׳) עלי' לבניכם ספרו, כלומר ענשה וגמולה ספרו (ודברי המפרשים שם דחוקים) וקרוב לזה לשון הרשב"ם שכ' כי בדבר, כלומר כי על עליהם נתעולל בהם, ע"כ. או יהיה מלת עליהם מלשון אל תעלני בחצי ימי, וכן שדד מואב וערי' עלי'. שהוא לשון הסתלקות וכליון מן העולם. ולולי דמסתפינא הייתי מפרש מלת כי לשון כוי' (כבישעי' ג') כי תחת יופי שפי' לרשב"מ לשון כוי' בפלס רי מן רוה, וראייתו מרבותינו שאמרו עפ"ז (שבת ס"ב) חלופי שופרא כוואה (ורש"י ל"ג שם הכי). והיא מליצה לדמות רשעת מצרים כאלו היתה גחלת ושלהבת, שכל האוחז בה ידיו נכוו ונשרפו, ע"ד ובערה כאש רשעה (ישעיהו ט׳:י״ז) כלומר הרשעה עצמה היא כאש בוערת לכלות ולבער את עושה הרשעה, וטעם: כי בדבר וגו', כוי' היתה בכל דבר אשר בו הזידו המצרים על ישראל. ואפשר שלכוונה זו אמרו (סוטה י"א) עפ"ז, בקדרה שבשלו בה נתבשלו. וטעם הז"ק שבמלות כי בדבר מתנגד לכל הפירושים ומסכים לפירוש זה: