עריכת הדף "הכתב והקבלה/שמות/טו" (פסקה)

== ו ==

'''ימינך. ''' פי' כח וגבורתך (כבתהלים קמ"ד), וימינם ימין שקר שפי' ר"ש ב"מ כחם וגבורתם שקר, לפי שהכח הוא בצד ימין יכנה הכח בימין, ולכוונה זו קרא יעקב את בנו האחרון בשם בנימין כמ"ש רמב"ן שם, כי אמו קראתו בן אוני, ור"ל בן אבלי, מלחם אונים, לא אכלתי באוני, ואביו עשה מן אוני כחי, מלשון ראשית אוני, ולאין אונים, ולכן קרא אותו בנימין בן הכח או בן החוזק, כי הימין בו הגבורה וההצלחה ורצה לקרות אותו בשם שקראתו אמו, כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו, והוא תרגם אותו לטובה ולגבורה, ע"כ. ומזה (תהלים פ') תהי ידך על איש ימינך, על בן אדם אמצת לך, וטעם איש ימינך איש שהשפעת לו כחך וגבורתך, ודומה לאמצת דסיפא, וכתיב"ע איש ימינך גבר דקימתא לי'. ובאמת שם ימין דומה בזה לשם אמן שיורה על קיום הדבר ועמידתו בתקפו, כענין ונאמן ביתך, אמונה אומן. ושפיר פי' ר' אדוני' (שם קמ"ד בר"ש ב"מ) וימינם ימין שקר שבועתם שבועת שקר, כי ימין בלשון ערבי שבועה, והיינו קיום הדבר בתקפו. וכ"א (נזיר ג') האומר ימין ה"ז שבועה. ודע דבלשון ערבי יש בהוראת שם ימין ענין הצלחה, וזה"ש לדניאל ותעמוד לגורלך לקץ הימין בנו"ן, כלומר לקץ ההצלחה והוא הזמן המקווה אחר התחי', וכמ"ש במכדרשב"י (נח פ"ג) אית קץ לימינא ואית קץ לשמאלא. ולזה אמרו קדמונינו כל עניני זכות בימין, והימין מיוחד לחסד. ואין נכון לתרגם ימינך (דיינע רעכטע), הכי איכא ימין למעלה: 

'''נאדרי בכח. ''' לדעת בעלי הלשון היו"ד יתירה כמו רבתי עם, שרתי במדינות, היושבי בשמים, וכ"כ שם (בתהלים קי"ג) מגביהי משפילי מקימי מושיבי, בכולם היו"ד יתירה. ולדעתי אינם יתירים לגמרי, כי היו"ד יורה בכל אלה להיותם שמות תוארים, ולהורות שהענינים הם קבועים וקיימים ונתחזקי' במתואר בו, ואם יאמר המגביה לשבת, המשפיל לראות, היה משמעותו גם על שעה חדא שבזמן המדובר הוא יושב גבוה ומשפיל לראות. אמנם ע"י תוספת היו"ד ידענו שישיבתו בגובה וראייתו בשפלים הוא תאר תמידי אליו ית', וכן נאדרי בכח יורה היו"ד על אדונתו הקבוע בו תמידי. ודע דלרש"פ שם אדיר הנחתו החפשיות מכל אונס והכרח, והעדר התלות בזולתו (פרייהייט, אונאיינגעשראֶנקט), והכפל ממנו דרור, וקראתם דרור ע"מ צר וצרור, ובתוס' הנו"ן שם נדר, והוא מה שאוסר ע"ע בחפשיות גמור בלי אונס והכרח (פרייעס געליבדע), וכן שם דירה ומדור מלשון חפשיות וחירות, שיש לו במקום הזה חירות לעשות מלאכתו אין אדם יכול לעכב עליו, והוא ג"כ ענין אדיר מלשון חפשיות שמצד רבוי כחו הוא חפשי ומסולק מכל אונס ועכוב ואין זולתו יכול לכופו על דבר, ויאמר בין על רבוי היכולת מחמת חוזק כמו נאדרי בכח, אדיר במרום, ובין על רבוי היכולת מחמת כמות מרובה שאין למעלה ממנו, כמו במים אדירים, אדירים משברי ים, יגדיל תורה ויאדיר לפי שאין תורה בעולם מרובה במצות כמו תורת משה. גם מצד איכותה אמר עליה לשון ויאדיר, ע"ש הכח האלהי שבתורה, שתשפיע לכל אחד ואחד השגה כפי הכנת נפשו אלי', ויותר שישתדל בה האדם, היא תוסיף להתגבר ולהשפיעו מנועם דבריה בידיעות נפלאות הצפונות בה, ויותר שידבק האדם את מחשבתו בה, היא מתגברת להביע ממעינות חכמתה תוך חדרי לבבו תעלומות חכמה: 

'''תרעץ אויב. ''' הוראת רעץ לרש"פ על שבירת סדר הדבר וקלקול מערכתו (צערריטטונג), כשיש כאן דבר מסודר בחלקיו למעלה ולמטה לפנים ולאחור, ונתקלקל הסדר והמערכת עד ששב למטה מה שהיה למעלה ומן האמצע נעשה ראש או סוף; ומזה כאן תרעץ אויב, היינו שבירת מערכת צבא האויבים וקלקול סדרם, כי העיקר במלחמה הוא הסדר באנשי הצבא שצריך שיהיה, בד"מ הגבורים בראש הצבא ואחריהם החלשים, הפרשים באמצע, והרכב מן הצדדים, ועיקר הנצחון הוא לקלקל זה הסדר ולהפכו: