עריכת הדף "הכתב והקבלה/ויקרא/ב" (פסקה)

== יג ==

'''מלח ברית אלהיך.''' חבור נפלא (גאֶטטליכע וואונדערבארע צוזאממענזעטצונג), הפעל משם מלח הוא ממלח טהור קדש {{ממ|פ' כי תשא, [[תנ"ך/שמות/ל#לה|שמות ל לה]]}} שתרגום ממולח מעורב, דומה לו וייראו המלחים {{ממ|[[תנ"ך/יונה/א#ה|יונה א ה]]}} מלחיך וחובליך {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כז#כז|יחזקאל כז כז]]}} ע"ש שמנהיגי הספינה מהפכים ומערבים את המים במשוטות. ויראה ששימוש שרש מלח על החורבן והשממון כמו ארץ מלחה, משכנותיו מלחה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לט#ו|איוב לט ו]]}} הוא ג"כ מענין תערובות, וכמו שהונח שם תערובות על החורבן והשממון, כמו ארץ ציה וערבה, שמתי ערבה ביתו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לט#ו|שם]]}} במדבר בערבה, ע"ש שנשתנו שם סדרי מעשה בראשית ונתבלבלו ונתערבו שם יסודות וכחות הטבע לבלי הוציא פרי ותבואה למאכל אדם ובהמה, ואמר על בלבול סדר מאורות השמים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#ו|ישעיה נא ו]]}} שמים כעשן נמלחו כלומר כוכבי השמים וכסיליהם נתבלבלו וישנו את סדר תפקידם ומשטרם בארץ {{ממ|ע"ש [[רש"י/ישעיה/נא#ו|רש"י]]}}, ואמר על סמרטוטי הבגדים הישנים הקרועים {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לח#יא|ירמיה לח יא]]}} בלויי סחבות ומלחים, קרויים סחבות, ע"ש שנסחבים ונשלכים ממקום למקום, ונקראים מלחים ע"ש בלבול סדר הנחתם במקום מיוחד כראוי לבגד המצטרך לצורכי אדם, ורז"ל ישמשו שורש מלח ג"כ לענין התערבות והתדבקות הדברים יחד כאמרם {{ממ|בויקרא רבה [[ויקרא רבה/ויקרא/ג/ג|ויקרא ג ג]]}} כאדם שמלחים שני נסרים שני כרעי המטה ומדביקם זה בזה (והערוך מצא דומה לזה בלשון ישמעאל, ע"ש). והמלח בעצמו נקרא בשמו ע"ש תערובות שני יסודות הפכיות שבו, כי בעצם המלח נתערבו ונתאחדו בו יחד בפרט, יסוד האש עם יסוד המים, ולהתרבות יסודת אש שבו נמנה המלח {{ממ|[[משנה/שבת/ד|פ"ד דשבת]]}} למוסיף חום והבל. והנה להתערבות שני היסודות הפכיות שבו כי בעצם המלח נתערבו ונתאחדו בו יסוד התחתון עם יסוד העליון קרא את המלח בשם ברית אלהים, כלומר חבור נפלא {{ממ|וואונדערבארע צוזאממענזעטצונג}}, ולהגדיל הדבר סמך אותו לאלהים, כמו עיר גדולה לאלהים, חרדת אלהים וכדומה, ומה שהזכיר ענין ברית אלהים שבמלח בענינא דקרבנות, יתכן לומר לפי שהיה בימי קדם מהם עובדי האש כמו עבודת מולך, ומהם עובדי מים כאמרם, השוחט לשם ימים ונהרות, גדא דנהר, ואמרו {{ממ|[[בבלי/תענית/ה/א|פ"ק דתענית ה.]]}} כותיים עובדים לאש וקדרים עובדים למים, ולזה ציותה התורה להקריב מלח על כל הקרבנות לשם הש"י, להורות בו היפך דעות כזביות אלה, ושאין בידי שר של אש ושל מים ממשלה בתחתונים בלתי לה' לבדו, לכן קרא פה את המלח בשם "ברית אלהים" כלומר חבור נפלא מאש וממים, והוא מעשה האלהים: