עריכת הדף "הכתב והקבלה/בראשית/י" (פסקה)

== כא ==

'''ולשם יולד גם הוא. ''' בעבור שיאחר תולדות שם וסיפר תולדות אחיו הקטן ממנו כאלו לא היו לו בנים, אמר בו גם הוא (רמב"ן) ורי"א אמר להיות שם עוסק תמיד בעיונים אלהיי' היה עול' על הדעת שלא נזדווג לאשה כלל. לכן אמר בו גם הוא, ויש מן המפרשים שמחברים מלות גם הוא למה שאחריו, והאתנח במלת הוא לא יאבה בזה. ול"נ אחרי שידענו מקבלת רבותינו כי שם היה אחד מאנשי מעלה הגדולים, עד שאמרו יעקב אבינו למד בבית מדרשו של שם ועבר, ומלכי צדק מלך שלם והוא כהן לאל עליון הוא שם בן נח (ע"ש רש"י ויב"ע) ואמרו שם במדרש גלה שם תורה לאברהם, ובתנא דב"א (ח"א פי"ח) שם התנבא ארבע מאות שנה בכל ארצות, אומר לי לבי כי גם הכתוב לא העלים מלהודיע מעלתו וכללו במלת, גם הוא, וזה מלת גם כפי מה שגדרוה בעלי לשון הוא לשון תוספות ורבוי, אם להוסיף נושא על נושא, או נשוא על נשוא, גם הצאן והבקר אל ירעו, הוא תוספו' נושא, ויאכל גם אכל את כספינו הוא תוספות נשוא, ולפי שעיקר הוראתו הוא תוספות ורבוי, לכן אומר אני שלא ישמש גם כאן רק למלה בעלמא, אבל ישמש גם לתואר השם, ויורה על תוספות ורבוי מעלה שישנו בדבר, וטעם גם יתרון מעלה (פאָרצוג), ואחר שהתחיל לומר ולשם ילד להודיע תולדותיו, הודיע גם שבח עצמו, עז"א גם הוא ר"ל זה האיש שם הוא מופלג ביתרון מעלותיו (ער דער פאָרציגליכער) בכל אנשי דורו, ועל כונה זו יש לפרש גם בשת שנאמר בו (בראשית ד' כ"ו) ולשת גם הוא, כי גם שת היה מופלג ביתרון מעלה, כעדות הכתוב עליו (שם ה' ג') שנולד בדמותו כצלמו, שכתב בו הגר"א, אף שכל מין אדם הם בצלם, מ"מ בעצם לא נבראו בצלם רק אדם ושת, ולכן יצא בת קול (ב"ב נ"ח א') אם בדמות דיוקני וכו', אבל מאנוש ואילך לא נולדו עוד בדמותו וצלמו רק כקוף בפני אדם, ולכן נקראו כל אדם אחריו אנשים לשון רבים על שמו, וכן כשרוצים לגנות אדם קורין אותו אנוש, מה אנוש כי תזכרנו, וע"ש ברמב"ן ואמרו במ"ר פכ"ג בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק (ר"ל פסק בו פסקא) אמר ע"כ בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קטורון (שאינם אלא דמות אדם, לכן עשה בו פיסקא כי בו בעצמו היה פיסקא בצלם), הנה ליתרון מעלת שת בעצם הצלם אמר עליו גם הוא - ואמר עוד ממעלות שם: אבי כל בני עבר: כלומר כל התלמידים שהיו בבית מדרשו של עבר, הוא היה המלמד והמורה אותם, שם היה המשתדל להבינם ולהורותם הידיעות האמתיות; והמלמד והמורה יקרא אב, כמו (ש"א יו"ד ומי אביהם וכמו (מ"ב י"ב) אבי אבי רכב ישראל. והתלמידים נקראו בנים, ככתוב בני הנביאים, ועבר במקום זה הוא אבי פלג המפורסם מאד במעלתו, כקבלת חכמינו שנביא גדול היה, ואברהם בעת ברחו מנמרוד למד מעבר דרכי ה' ומוסרים, הנה בבית מדרשו היה שם המלמד והמורה, והוסיף לומר ממעלות שם, אחי יפת הגדול: ר"ל לא היה לו אחוה וקרבות עם שאר אחיו רק עם יפת שהיה גדול המעל' והשלמות, כמו שתיב"ע אחוי דיפת רבא בדחלתא דהשם, הגדול הוא תואר ליפת, כי אם היה תואר לשם, צריך להיות אחי יפת במרכא טפחא, ודלא כרמב"ן: