עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רפה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == ומ"ש בא השבוי כו' ופי' רש"י כו' אע"פ דרש"י בד"ה ושמין לו כאריס לא פי' כן אלא ז"ל שמין לו כאריס אם יבואו הבעלים יטלו אלו בשבח ובפירות כאריס המקום עכ"ל והיינו כעין דעת הרמב"ם שכתב רבינו כאן ס"ל לרבינו דלא כתב רש"י כן אלא לפי ס"ד דמקשן דהקשה עלה ז"ל אהייא אילימא אשבויין השתא זריז ונשכר הוה כו' וזהו כשיבואו הבעלים וכנ"ל אבל לפי המסקנא ס"ל לרש"י דבשמין לו כאריס דקאמר היינו בכל שנה אף קודם ביאת בעלים וכן משמע לשון רש"י דכתב אח"ז במסקנא ז"ל אבל הכא דלא שמעו בו שמת לאו אדעתא דכולה נחית אלא ליטול כאריס בכל שנה ושאר הפירות יהיו מונחין עכ"ל והיינו כמש"ר בשמו: ומ"ש רבינו ור"י פי' כו' ולזה הסכים הרא"ש כבר נתבאר: ודעת הרמב"ם שכ"ר בפ"ז דנחלות כ"כ: ומש"ר ולכאורה נראה שאין חילוק כו' הוא מ"ש הגמרא אילימא אשבויין השתא זריז ונשכר מאי דאשבח מיבעיא דמשמע דגם כששמע בו שמת דהדין כן דזריז ונשכר אם קידם וליקט כו' הדין נמי דאם לא קידם וליקט דנוטל בו כאריס וכנ"ל: ומ"ש אבל הרא"ש כתב כו' כבר נתבאר וגם נתבאר שכ"כ ג"כ התוס' אלא שנשאר עלינו לדקדק למה השמיט רבינו דין זה דכששמע בו שמת ואח"כ שמע שממשמש ובא מניחין אותו לקדם ולתלוש ובלא שמע בו שמת אין מניחין אותו והוא מפורש בהדיא בגמרא הנ"ל כשבויין ולא כשבויין דאילו התם זריז ונשכר גם התוס' כתבו כן גם לפי המסקנא וכמ"ש והב"י תמה ג"כ על רבינו בזה וכתב די"ל דבכלל מ"ש בסמוך בשמע בו שמת שמה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל נשמע מיניה דאף כששמע בו שממשמש ובא וקדם ואכל ה"ז זריז ונשכר עכ"ל ודבריו דחוקים דאכתי הו"ל לרבינו לכתוב דכששמע בו שמת מניחין אותו לקדם ולתלוש לכתחלה ובלא שמעו בו שמת לא אמרינן שהוא זריז ונשכר ומל' רבינו משמע להיפך דוקא בלא שמע בו שמת כל מה שאכל אכל וגם על הרא"ש יש לתמוה שהשמיט האי ברייתא הנ"ל דמינה נלמד דכששמע בו שמת ה"ז זריז כו' ושאין הדין כן בלא שמע בו שמת ונראה דכמו שסבירא ליה להרא"ש דלפי המסקנא דמשני דכל תקנתן תלויין בזה כדי שלא יבוא להפסד חזר ממאי דעלה על דעת המקשן לומר דגם כששמע בו שמת שמין לו כאריס וכנ"ל ואף על גב דלא קאמר הגמרא כן בפירוש סמך אזה דממילא כשמע מטעם הדבר מה"ט גופא ס"ל דבלא שמע בו שמת נשמע ממילא דאם קדם ותלש ה"ז זריז ונשכר כדי שלא יפסידנהו ותו ליכא למיקשי עליה השתא זריז ונשכר מאי דאשבח מיבעיא דלפי האמת ליכא כ"ש כמ"ש הרא"ש והשתא א"ש הא דאמר רשב"ג נטושים כשבויים דכשבויין ממש קאמר בכל מאי שנזכר שם בברייתא דאין מוציאין אותן מידו וגם דאם קדם ותלש ה"ז זריז ונשכר אלא שאח"כ מייתי הגמרא ברייתא אחריתא דקתני וכולן שמין להו כאריס ור"ל שאם לאחר שבאו הבעלים הם לא קדמו ותלשו שמין להן כאריס ובזה המה מחולקים ויפוי כח דנטושים מטעם שכתב הרא"ש דכששמע בו שמת בלה"נ לא יפסדינהו דהא סבר שמת ומה"ט א"צ לדחוק ולפרש מ"ש דאם קדם ותלש ואכל ה"ז זריז ונשכר דר"ל דהב"ד מניחין אותו לכתחלה לקדם ולתלוש דאין זה במשמעות הל' דאם קדם ותלש ואכל בדיעבד מאליהן משמע אלא שהתוס' נדחקו לפרש כן כדי ליתן טעם בין נטושים לשבויים ולפי מ"ש דלפי המסקנא אין חילוק ביניהן לא נצרך לדוחק זה ומש"ה לא זכר הרא"ש ורבינו האי דינא כלל דהב"ד מניחין אותו לכתחלה לתלוש וא"ש הכל אבל מדברי התוס' הנ"ל מוכח דס"ל דאף לפי המסקנא הוה דינא הכי שהרי כתבו הטעם דמניחין לו לקדם ולתלוש כיון דאי לא קידם יפסיד כו' והיינו דוקא לפי המסקנא וכמ"ש וגם דעת נ"י משמע הכי אבל דעת הרא"ש ורבינו אינו כן וכמ"ש ודוק. וגם על הרמב"ם תמה הב"י שלא הזכיר חילוקי דינים הנ"ל והניחו בצ"ע ונ"ל דלפי שיטתו לק"מ שהרי בלא שמע בו שמת כתב דכשבאו הבעלים שמין להן כאריס למפרע וממילא נשמע דאם קדם ואכל דאינו זריז ונשכר דהרי אפילו מה שאכל קודם ששמע שממשמש ובא צריך להחזיר חלק הבעלים ק"ו מה שאכל כששמע שממשמש ובא וגם זה פשוט שנוטל כאריס ממה שקדם ואכל בשעה ששמע שממשמש ובא שהרי אף במה שלא קדם ואכל שמין לו כאריס וכששמע שמת לא הוצרך הרמב"ם לכתוב דאם קדם ואכל ה"ז זריז ונשכר דנשמע ממילא דאפילו אם ירדו הקרובים לנחלה ומכרו אין מוציאין מידן וכמש"ל שכ"כ המ"מ אליבא דהרמב"ם וכיון דברשותו הוא אפילו למכור אם כן ממילא נשמע דאף שהקול יוצא איך שממשמשין ובאין מ"מ הסברא נותנת ופשוט הוא דכל מה שאכלו קודם ביאת הבעלים לפנינו אין מוציאין מידן והוא בכלל מ"ש הרמב"ם שם לפני זה דאין יורד לנחלה ע"פ השמועה עד שיבורר הדבר כן וכשירדו ע"פ הדין לא יצאו מחזקתן עד שיבואו ודוק היטב ותמצא הדברים מבוררים: דוקא כשלא שמעו כו' כב"י ז"ל אבל הרמב"ם פ"ז דנחלות לא חילק בין שמעו שמת ללא שמעו לענין זה שסתם וכתב דמורידין קרוב לנכסי שבוי ואם יבוא שמין לו כאריס עכ"ל וא"ל אמאי כתב שהרמב"ם כתב סתם כו' הרי בפי' כתב דאפילו כששמע שמת יהיה כאריס וכמש"ר בסמוך ס"י בשמו די"ל דשאני התם דמיירי בנכסים רטושים שהלכו להם מדעת דהתם ודאי שמעו שמת כלא שמעו שמת דהכא דמי דלא סמכה דעתיה דסובר כיון שיצא לדעת ודאי יחזור ויבוא אף שהקול יצא שמת אימא הוא גרם הקול דהא אין לעמוד על דעתו במה שיצא ולא צוה וגם המ"מ כתב שם להדיא דלהרמב"ם שמעו שמת דרטושין כלא שמעו שמת בנכסי שבוי דמי וטעם הרמב"ם דלא חילק כתבתי כבר בפרישה ושם מבואר דהיינו דוקא באם באו בעלים דבששמעו שמת אוכלין כל הפירות אף אם שמעו שממשמשין ובאין אם קדם ותלש ואכל ה"ז זריז ונשכר ובלא שמע שמת ס"ל להרמב"ם דשמין לו למפרע כאריס וצריך ליתן להבעלים חלקם ואף מה שכבר אכלו צריכין לשלם וכמש"ר בשמו וב"י נתן מקום לטעות בדבריו שכתב דהרמב"ם סתם וכתב בשבוי וכשיבואו שמין להן כאריס כו' דודאי מ"ש הרמב"ם שם לא קאי כ"א אלא שמעו בו שמת דאז שמין להו כאריס לעבר ולהבא משא"כ כששמע בו שמת אין שמין להן כאריס כ"א להבא וכמו שכתבתי ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף