עריכת הדף "
דרישה/חושן משפט/רנ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == בד"א בנותן כו' בעיא דאיפשיטא פ' מי שמת (דף קמ"ט) וז"ל איבעיא להו שכ"מ שהודה מהו ת"ש דאיסור הו"ל תריסר כו' ופר"ש שכ"מ שהודה ואמר מעות הללו של פלוני הן ואעפ"י שהיינו מוחזקין בנכסים הללו שאינן של אותו פלוני מי אמרינן שהוא אומר כן שלא להשביע את בניו א"ד כיון דאודי אודי ומסקינן דהודאתו הודאה. ואעפ"י דבעלמא אמרינן אדם עשוי שלא להשביע בניו היינו כשאמר אני חייב לפלוני כך וכך אבל הכא שהממון בעין והוא אמר של פלוני הוא אפשר שפקדון הוא בידו ע"כ והתוס' והרא"ש דחו פר"ש וא' מהדחיות הוא דא"כ איך פשט מעובדא דאיסור גיורא הא באיסור דהיה גר ולא היו בנים הראוים לירש אותו לא שייך למימר ביה אדם מודה לאחרים כדי שלא להשביע את בניו ושלא להשביע למרי בר רחל ליכא למימר שהרי אדרבא אמר שהן שלו ובזה השביעהו וכתב הרא"ש מי אמרי' דשלו הוה מקודם לכן ואע"פ שמוחזקין ועומדין הנכסים בחזקת השכ"מ עד היום הזה מ"מ בתר הודאתו אזלינן דהודאת ב"ד כק' עדים דמי והרי הודה שהיא שלו ואם עמד אינו חוזר א"ד כיון שהודה על כל נכסיו נראה שאין זה אלא מתנה שיהיה שלו אם ימות ואם עמד חוזר ת"ש כו' דהודאתו הוה הודאה (דאי למתנה נתכוין במה זכה מרי להוציא המעות מיד רבא אחרי מות איסור הגר) עכ"ל הנה כלל דבריו שאין האיבעיא לענין אם נאמר שלא כיון בהודאתו אלא שלא להשביע את בניו ואפי' אם מת לא הוי מתנה או אם נאמר שלהודאה גמורה נתכוין דמזה ודאי לא איירי כאן (וצ"ל דאיבעיותו הוא באם היתה ההודאה באופן דלא שייך למימר בה שלא להשביע נתכוין וכמ"ש בפרישה) אלא עיקר האיבעיא לענין חזרה כשיעמוד אם מתנה הוה ויכול לחזור כשעומד או הודאה היא ואינו יכול לחזור ואע"פ שאנו מוחזקין דלאו הוא כן כמו שאמר מ"מ מכח הודאתו מחשבין אנו כאילו של המקבל היה מעולם וכן פירשו התוס' כנ"ל לפרש כוונת התוס' והרא"ש אבל אל תטעה לומר דמש"ה כתבו דמיירי באנו מוחזקין בו שהיה של נותן דאז לא שייך למימר דשלא להשביע נתכוין כיון שהוא יודע שהוא מפורסם שהוא שלו ולא יאמינו לו באמרו שהוא של המקבל אלא ודאי להקנאה נתכוין דזה אינו דהא הרשב"ם ג"כ כ' האי שאנו מוחזקין בו כו' ואפ"ה פירש דאיבעיא ליה אי אמרי' דלשלא להשביע נתכוין ועוד דא"כ הו"ל למכתב דהנותן ידע שאנו מוחזקין בו דבזה הכל תולה דאם אין הנותן יודע שהכל מוחזקין בו אין טעם לומר שלא היתה כוונתו שלא להשביע כיון שאנו מוחזקין בו ועוד דא"כ לקמן (בסי' רנ"ה) הו"ל למימני ג"כ זה בהדי הני דכתב שם דלא שייך בהו למימר דלשלא להשביע כיון ושם לא כתב אלא האומר אתם עדי או אומר תנו וגם המ"מ כת' האי דינא מיירי באומר תנו וגם התוס' והרא"ש לא הוי סתמו דבריהן אלא הוי כתבי דבכה"ג לא אמרי' דלשלא להשביע כיון ולכך מחוורתא כמ"ש דלרבותא כתבו האי שאנו מוחזקין בו שאינו שלו וכן פירש ג"כ רבי' האיבעי' וכמ"ש בפרישה וכ"כ ג"כ (בסי' רנ"ב) ושם כתב שהודה על כל נכסיו וכאן כתב על נכסיו דכולל תרווייהו בין על כולן בין על מקצתן ודוק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף