עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/כב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== {{מרכז|'''ג'''}} '''ע"ז השבתי לו:'''{{הערה|'''*)'''בקובץ "יגדיל תורה" שנה שני' קונטרס ט' סי' ל"ז:}} '''ע"ד''' אשר העיר כת"ר כיון שהוא מפקיד ביד המלוה רק בשביל ההלואה שוב הוי רבית דהא נהנה מלוה מכסף הפקדון דמותרין ישתמש בהם והיתר פקדון זה מנלן, ולכן הוא בא לכלל עצה אחרת שיתנו שהשכר הוא בשביל הערבות כמבואר בדבריו בארוכה. '''הנה''' מתחילה אגיד שבשביל טענתו זו עדיין לא הי' צורך לבקש דרך אחרת, שאולי רחוקה היא כאשר יבוא להלן, - שאפשר הי' לו להכניס רק תיקון שהרבית לא ניתן בתור פקדון אלא שסכום המלוה יחשב רק כסף שמקבל הלוה בפועל, והמותר שנזקף על הלוה בשטר הרשמי מחויבים החברים לשלם מכיסם אם יפטר הלוה בד"י, וגם ע"ז מהני שטר מושלש כמבואר בגוף דברי הריטב"א יעו"ש. אלא שאנכי לשופרא דלישנא דשטרא ובכדי שיהא יותר מובן להצבור ויתקבל על דעתו ערכתיו באופן שיחשב כפקדון. ועל טענת כת"ר שהמלווים נהנים מפקדון ואסור. אשיב בפשיטות שאינם חשובים כנהנים מכסף הפקדון שניתן בשביל ההלואה שהרי גם בכספם היו יכולים ליהנות הנאה זו ולא נתוסף להם ע"י ההלואה והפקדון ולא כלום, כמ"ש התוס' במקום שמשם בא כת"ר בב"מ פ' ע"ב ד"ה דקא תפיס לענין משכון, ועדיפא עוד מהתם כמבואר למעיין קצת. אלא דעדיין יש לעורר דיש בזה הנאה טפי מבכספו, דכספו אילו נאנס הי' מפסיד ובפקדון יש לו אותה התועלת של רשות ההשתמשות כמו מכספו ואם אירע בו אונס כל זמן שלא נשתמש בו פטור ואינו מפסיד כלום דש"ש הוא, וא"כ לענין אותה ההנאה של רפות ההשתמשות עדיפא לי' פקדון זה מכספו אמנם נראה דלא שייך פטור אונסין על פקדון זה. חדא, עפ"י מ"ש הסמ"ע סי' רצ"ב סקט"ו בשם הראב"ד לחלק בין פקדון דהוי רק ש"ש לדמי אבידה דחייב באונסין משום שבדמי אגידה אינו ירא להוציא, וה"נ אינו ירא להוציא והוי כשואל ומכש"כ כשידוע בודאי שישתמש בו הנפקד כבנ"ד, ועוד שהרי אין כסף הפקדון מבורר בפ"ע אלא שהסך שצריכה הפקידות להשלים להלוה עד כדי תשלום סכום המלוה הנכתב בשטר הרשמי נשאר בתורת פקדון וא"כ לא שייך טענת אונס על כסף כזה שאינו מבורר. '''וע"ד''' עצתו של כת"ר שהשכר יהי' בעד הערבות הנה רחוקה ממני, דממ"נ אם חושב הוא את הכסף המונח באוצר החברה כאלו מופקע מעליו קנין החברים אי"נ לבקש היתר כלל דאין כאן שום מלוה, ואם חושב הוא את החברים כבעליו של הכסף א"כ מאי שייך כאן ענין ערבות וקבלת שכר עבורה, אטו יש מלוה ערב לעצמו ומותר לקבל שכר עבור זה, והכא נמי הערבים הם המלווים כאו"א לפי חלקו ואם לא ישלם הלוה יפסידו הם, ואם אתה אומר להתיר ליקח שכר בשביל חשש ההפסד בכל מלוה תאמר כן, ועוד שע"פ החוק אין ערבות החברים משתרעת אלא בנוגע לסילוק החובות שמגיע מהחברה לבעלי ההשלשות ולמלוי' ולא על ההפסד של רכוש החברים עצמם או של החברה עצמה שכבר רכשו להם. ועוד דהערבות רובצת כבר משעה שקבלה הפקידות את ההשלשות וכסף ההשלשות עומד כבר ברשות החברים והם נעשים מתחילה לווים של בעלי ההשלשות וחוזרים ומלווים את כספם שלהם לחבריהם ולערבות וקבלת שכר עבורה מה זה עושה, אין זה אלא כלוה מאחד וחתר ומלוה לאחר, סוף דבר שהיתר זה רחוק ממני ואין לו תפיסת מקום במציאות כלל, ואין להאריך בו ומובן למעיין. ומכש"כ שלא יועיל היתר זה בכדי לשלם ריוח להמשלישים והמלווים להחברה שכת"ר עבר ע"ז למשעי באמרו שאחרי שעסק זה של הערבות הוא עסק בפ"ע ממילא תוכל האגודה ללות מאחרים בהי"ע על יסוד העסק של הערבות, תה אינו שעסק הערבות אינו נעשה כלל ע"י הכסף שלוו אלא ע"י התחייבותם בלבד ואיזה תועלת מביא כסף המשלישים לעסק הערבות בכדי שיטלו בעליו חלק בריוח, אתמהה. '''ואגב''' אעיר במ"ש כת"ר שדברי התוס' בב"מ פ"א ע'"א ד"ה הא גמרתיו צריכין ביאור ומבארם, הנה גם ביאורו עדין זקוק לביאור, ובאמת כוונת התוס' פשוטה דדוקא קודם שגמר מלאכתו תשובה הנאה מאי דתפיס אאגרי' לפי שעדיין אין בעל הכלי חייב לשלם לאומן ולא מונח ביד בעה"ב משל אומן כנגד מאי דתפיס ולא כלום, ולפיכך הנאה היא לו ורוצה בה, משא"כ לבתר דגמר שכבר חייבים הבעלים לשלם שכרו נמצא שאין לו הנאה כלל ממאי דתפיס אאגרי' דאדרבא יותר נוח לו אילו היו הבעלים משלמים לו שכרו ולקחו את הכלי מידו כמ"ש התוס' לעיל לענין משכון, ופשוט הוא. '''אחרי''' שערכתי את דברי בשנה העברה ראיתי שמלבד הגאון בעל שו"מ ז"ל טפלו עוד רבים מגאוני גאליציען בשאלה זו והאריכו בהיתרים או באיסורים מצדדים שונים, ואמנם נדמה לי שיש צד היתר עוד בזה שכמדומני יש סעיף מפורש בחוקי החברה שקנין החברים מופקע מרכוש החברה, אלא שלא נכנסתי בזה לבקש היתרים מפלפולא ובחרתי יותר לתקן ביתרון הכשר ע"י שטר עיסקא ולכן לא אגע בעיקר הדבר מצד עצמו.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף