עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== ג) '''שבתי''' אני וראיתי דהדבר מפורש שלא ככת"ר גם בתוס' סנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/מא/ב#כמאן|דף מ"א ע"ב]] ד"ה כמאן}}, ונראה שהדבר תלוי באשלי רברבי. דאמרינן התם בחקירות אפילו שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע, עדותן בטלה כמאן כר"ע ופירש"י ר"ע מקיש שלשה לשנים כו' עד שיזומו שלשתן וזה אי אפשר להזימן (נראה דצ"ל להזימו) ואע"ג דלר"ש קאמר לה כו' מיהו ר"ע אית לי' נמי דר"ש כו', והתוס' מיאנו בזה וכתבו ז"ל ויש לפרש וכו' אמר איני יודע כנמצא אחד מהם קא"פ דמי כו' ולר"ע עדותן בטלה עכ"ל הרי מפורש דלהתוס' הוי כקא"פ, ומרש"י דלא פירש הכי אלא משום דאף השנים נמי הוי עדות שאאי"ל משמע דלא סבר הכי. ('''אמנם''' לקושטא דמילתא אולי י"ל דלרבא גם רש"י ז"ל מפרש הכי. דהתוס' הקשו על רש"י בכל חומר דבתר הכי אמרינן אלא אמר רבא ה"ק אפילו בחקירות שנים אומרים ידענו ואחד אומר אינו יודע עדותן קיימת כמאן דלא כר"ע ולרש"י תקשה אלא כמאן אתיא דכר"ש נמי לא אתיא דכולם לאו בני הזמה נינהו. ומפני החומר אולי י"ל דרש"י לא כתב כן אלא לרב ששת דאיכא מיהת לפרושי הכי אבל לרבא דקאמר דלא כר"ע בע"כ צ"ל דכר"ש מיהא אתיא ומוכרח כפי' התוס'. ועיי' בריטב"א מכות שם. ובס' ערוך לנר לסנהדרין ראיתי שכתב על פי' התוס' דמ"מ צ"ל ג"כ דר"ע לא פליג רק מוסיף אדברי ר"ש כמו דפירש"י דאל"כ איך אפשר דיקרא קרוב או פסול כיון דאינו יכול להזימו ואי הוזמו הב' האחרים יקוים בהו דין הזמה מאי פסול שייך לפ"ז הא אכתי הוי עדות שאתה יכול להזימה ודבריו נפלאו ממני). '''אמנם''' נאחזנו בזה בסבך גדול, שהרמב"ם ז"ל בכ"ב מעדות ה"ג פסק כרבא היו העדים מרובים שנים מהם כיוונו עדותן בחקירות ובדרישות והשלישי אומר איני יודע תתקיים העדות בשנים, ובפ"ה ה"ג פסק כר"ע ובפ"כ ה"ג שאנו עסוקים בה פסק כר"ש, וכבר עמד ע"ז הלח"מ דבין לפירש"י ובין לפירוש התוס' הדברים סותרים זא"ז. וראיתי בתשו' רבי אליעזר להגר"א מטעלז זצ"ל סי' א' שכ' ישוב מחודד לזה ותוכן דבריו הוא, דבבבא בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/לא/א|דף ל"א ע"א]]}} איתא זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתי' ואכלה שני חזקה והאי אייתי סהדי דאכלה שני חזקה א"ר נחמן אוקי אכילה לבהדי אכילה ואוקי ארעא בחזקת אבהתא א"ל רבא הא עדות מוכחשת היא א"ל נהי דאיתכחיש באכילתה באבהתא מי איתכחיש, ומבאר פלוגתייהו דר"נ ס"ל דלא אמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אלא כשהעד נמצא פסול ממש או שהוזם שנעשה ג"כ פסול אבל בהכחשה דנשאר כשר לכל שאר עדות אף דבטלה עדותו אין שאר העדות בטלה, ורבא ס"ל דאף דלא נפסלו העדים מ"מ בטלה מקצת עדות בטלה כולה. ולפי"ז לר"נ באומר א' איני יודע שלא נפסל בזה אלא דבטלה עדותו לא הוי כנמצא א' מהם קא"פ ולכן לר"ע נמי תתקיים העדות בשאר. אבל בסנהדרין רבא קאמר לה ולדידי' אף בלא נפסל אמרינן לר"ע דבטלה כולה ולכן קאמר דלא כר"ע וגם רב ששת דאיירי התם י"ל דכרבא ס"ל. וא"כ הרמב"ם שפסק כר"נ שפיר פסק דא"י בחקירות תתקיים העדות בשאר ודלא כרבא, ובפירוש הסוגיא סבר הרמב"ם כהתוס', זת"ד. ותמיה לי. אטו לר"נ עדות מוכחשת לא הוה מיפסלא הרי טעמא הוא משום דתרי ותרי הוי ספקא ואוקמינן אחזקה ומשו"ה אחד מזו ואחד מזו פסולין ממ"נ וה"נ הי' צריך להיות לר"נ גם עדות אבהתא בספק זה משום דבטלה מקצתה בטלה כולה, ותו מי בעינן פסול לעלמא דוקא והרי די בפסול לעדות זו שהרי קרוב כשר לעלמא אלא פסול לזה ואינו יודע בחקירות נמי עדותו פסולה או בטלה בעדות זו, ועוד דאי היינו הך עם נמצא א' מהם קא"פ א"כ לרבא דאמר מתניתין דלא כר"ע הרי בודאי הלכה כסתם משנה והיאך אמר הכא דעדות דאבהתא בטלה ועוד יש בזה עקולי ופשורי, ופשוטה של סוגיא הוא דר"נ סבר דעדות דאבהתא הויא כעדות אחרת ורבא סבר דהויא כעדות אחת עם אכלה שני חזקה כיון שהם בקרקע אחת. עיין בתוס' ועוד ראשונים ובתוס' סנהדרין כ"ז ע"א ד"ה רבא אמר כו' וש"ד. ואין זה מעלה ארוכה לפסקי הרמב"ם ז"ל. ובר מן דין יש חומר אחר חומר בדברי הרמב"ם, דהרש"ש במכות הוסיף לשאול, דהרמב"ם בפיה"מ שם כתב ודברי ר"ע ור"ש קיימין ואין עליהם חולק, והרי רבא קאמר הכא דסתמא דמתניתין דלא כר"ע, ולכן כתב דנראה דהרמב"ם לא גרס כמאן דלא כר"ע ומתורץ גמי מאי דפסק כרבא אע"ג דפסק גם כר"ע. אבל לא זו הדרך לשבש הספרים מעצמנו בין ברב ששת ובין ברבא בלא יסוד מפורש וברור, ותחת זה הרי מוטב לנו לחומר הנושא לבחור בפשטות פשוטה אף כי לא מרווחת וקושיית הרש"ש תשמש לנו למצוא הפתח ליישוב פסקי הרמב"ם, ונאמר דכיון דהרמב"ם הניח ליסוד שאין חולק על ר"ע ור"ש אי אפשר הי' לו לפרש בסוגיא דסנהדרין כמאן כר"ע כמאן דלא כר"ע כמשמעו בכ"מ אלא פירש "כמאן" במובן "כמו" כדאמרינן בעלמא אונסא כמאן דלא עבד, כמאן דליתא דמי ועוד. והיינו דרב ששת קאמר אינו יודע בחקירות היינו כעובדא דר"ע (נמצא א' מהם קא"פ) דהיינו הך כמו שפירשו התוס' ועדותן בטלה ורבא סבר דאין זה כדר"ע ר"ל שאינו דומה לדר"ע דהתם יש פסול והכא אינו פסול, ופסק בזה הרמב"ם כרבא, ואין זה שייך כלל לעיקר דינו דר"ע. ואם כנים אנחנו בזה יוצא דלהרמב"ם פלוגתא דרב ששת ורבא היא אם עדות שאאי"ל דינו לר"ע כנמצא א' מהם קא"פ והלכה כרבא דלא.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף