עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/לה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== ג) '''{{עוגן1|והנה}}''' מיש כת"ר לחשוש שלא לכתוב זשנא משום דבשאר שמות אף שאני יכול לקרותן גם בשינוי מכפי שהן נקראים באמת מ"מ התם רק הנקודות משתנות וסמכינן על מה שאני יכול לקרות כהוגן משא"כ בנ"ד שאות אחת לא תהא נקראת כלל, עדיין אינו מבורר, שהרי ע"י שינוי הנקודות נמי זימנין אתי לידי שינוי השם, ובאמת הדבר תלוי באשלי רברבי דהמהריב"ל בספר ג' {{ממ|[[שו"ת מהר"י בן לב/ג/ח|סי' ח']]}} כתב בשם פאלמה שלא כתב א' אחר הפ"א לסי' הפת"ח (לא ידענא אי הוו נהיגין למיכתב א' לסימן הפת"ח או דכוונתו לקמ"ן שנקרא פת"ח בלשון הספרדים) דפסול גם בדיעבד אע"ג שאני יכול לקרותו כהוגן, דכיון דמקרי הכי ומקרי הכי הו"ל כלא נכתב השם כלל ופסול הרי דגם בשינוי נקודות פסול ולא סמכינן על מה שאני יכול לקרותו כהוגן דמ"מ לא נתפרש השם, והאחרונים ז"ל כתבו דיש לחשוש לזה, עיי' ג"פ {{ממ|[[גט פשוט/אבן העזר/קכח#ג|סי' קכ"ח ססק"ג]]}} ועוד ובס' דברי חיים שער הנקודות נקוד פת"ח עמד מטעם זה על האחרונים שכתבו דלפעמים כותבים א' לסי' הפת"ח להרחבת המבטא והרי כיון דאפשר לקרותו בקמ"ץ ובפת"ח הוי כלא נכתב כלל וכן יש להקשות בהרבה שמות כמו פרידא בציר"י דאפשר לקרותו גם בחיר"ק (הריש) והדלית בקמ"ץ. ובס' עזרת נשים נתלבט בשם שלום דיש שנקרא הלמ"ד בחול"ם ויש שנקרא בשור"ק והיאך יצאנו י"ח לדברי הריב"ל דכיון דאפשר לקרותו הכי ואפשר לקרותו הכי הוי כמאן דליתא וחסר השם, ותירץ דכיון דכותב שלום בן אברהם מכח שנכתב בן אברהם אנו מכירין מי הוא המגרש אם שלום בחול"ם או שלום בשור"ק והרואה הגט יקרא שם המגרש לפי הסימנים שמזכיר שם אביו ושם אשתו וממילא יתברר לו ויקרא הגט כהלכתו. וביה ניחא נמי בשם פרידא וכדומה ובאל"ף הבא לסימן הפת"ח להרחבת המבטא. ולפ"ז בנ"ד נמי כיון שנכתב שם אביו ושם אשתו ואביה הרואה יקרא ע"פ סימנים אלו זשנא כהלכתו ולא זשנא, ואי דשם זשנא אינו רגיל ואינו ידוע מה בכך הרי מ"מ יכירוהו ע"פ הסימנים הנ"ל, ועוד דה"נ שם זשנא אינו רגיל ולא שמענוהו וקרוב לודאי שאינו בנמצא כלל ובכל אופן אין לחוש שיש איש ששמו זַשְׁנא ששם אביו ושם אשתו ואביה דומין לאלו של זשנא דידן וממילא היודע שם אביו ושם אשתו ואביה של זשַׁנא דידן יקרא גם את שמו כהלכתו. אך זהו רק להע"נ דס"ל דבכה"ג מהני סיוע הסימן של שם אביו ואשתו ואביה, אבל הריב"ל דחייש בפלמה לקריאה אחרת אע"ג דבנידון דידי' בודאי כתב נמי שם אביו ושם אשתו ואביה (או שם אביה ושם בעלה ואביו) משמע דלא ס"ל הכי, וא"כ בנ"ד נמי לא מהני. (ותמיה לי על הע"נ שהונח לו בזה אע"ג דהוא עצמו כתב לחשוש לדברי הריב"ל): '''{{עוגן1|אמנם}}''' הט"ג שא"נ {{ממ|[[טיב גיטין/שמות אנשים/ש#י|אות ש' סק"י]]}} לא ניחא לי' בדברי הע"נ וכתב דלא חיישינן ללעז רק כשיש להם במה לתלות שיש איזה גמגום בלשון אם האיש הזה המגרש אבל כשהלשון מתוקן אין לחוש, וה"נ בנ"ד הלשון מתוקן. ואף להריב"ל שייך תירוץ זה ולא ידענא אמאי נתקשה שם ע"ז הט"ג מדברי הריב"ל והוצרך לתרץ דהריב"ל לא חש להא מילתא אלא בשמות לעז כגון פאלומבה דמיירי מינה התם כיון שדרך הלועז להניח אותיות במקום נקודות בשחוסר אחת מכל סימנים יש חשש פסול משא"כ בשמות הקדש שכך הונחו במקרא ואנו קורין אותו ע"פ המסורת וה"ז נכתב כהלכתו כאשר כתוב שם המגרש בתנ"ך מה בכך שיש לקרות גם בענין אחר מ"מ כיון שכמו שכתוב בגט כן נקרא בתורה ע"פ המסורת אין לומר בזה דהוי כמאן דליתא, ותמיהני אמאי הוצרך הט"ג לכל זה לחילוק שבין שמות לעז לשמות הקודש הרי להריב"ל נמי י"ל אפילו בשמות לעז כמ"ש הט"ג בתחלה לדעת עצמו דכל שנכתב כהלכתו אין לחוש והריב"ל הרי מיירי בשחיסר אותיות הנקוד עכ"פ יראה דלדעת הט"ג כשר בנ"ד דהא נכתב כהלכתו ולמ"ש יתכן דרך זו גם להריב"ל ולא ראינוהו שיפסול בכה"ג. אלא דלפי דברי הט"ג עדיין יכול כת"ר לפקפק בנ"ד ע"פ דרכו, דשאני בההיא דהט"ג שהשם נקרא הכי והכי בשוה והלכך הוי לכה"פ נכתב כהלכתו, משא"כ בנ"ד לפ"מ שתפס כת"ר דהקורא בודאי יקרא יותר זשנא בכדי לבטא את השי"ן בהברחה הפשוטה אפשר דאינו נידון כלל כנכתב כהלכתו. אולם דברי הט"ג דחוקים בעיני לכה"פ אליבא דהריב"ל, דהא הריב"ל כתב בנידון דהריב"ש בכתב הדרה על מקום שאינה דרה עוד שם בשעת נתינת הגט שכ' הריב"ש דאפשר להקל דנוכל לומר הדרה מלעיל שהיתה דרה באותו מקום מקודם וע"ז כתב הריב"ל דהיינו דוקא במקום הדירה שאם לא כתבו כשר אבל אם הי' מקום הדירה מעכב לא הוה מהני דכיון דאיכא למקרי הכי ואיכא למקרי הכי הוי כמאן דליתא, והתם הרי נכתבה מלת הדרה כהלכתה, אלא ודאי ס"ל דאף דנכתב כהלכתו מ"מ היכא דאפשר למקרי הכי ואפשר למקרי הכי הוי כמאן דליתא איברא דיש לחלק לענין זה בין מקום הדירה לשם המגרש, דאע"ג דמקום הדירה דאפשר למקרי הכי ואפשר למקרי הכי לא הוה מהני אע"פ שכתבו כהלכתו מ"מ בשם המגרש כל שכתבו כהלכתו י"ל דשוב אין קפידא במאי דאפשר למקרי הכי והכי, משום דמקום הדירה כל עיקרו לא בא אלא לסימן והלכך כיון דאפשר למקרי הכי והכי ממילא שוב לא הוי סימן כלל וכמאן דליתא דמי ומשו"ה אלו היתה כתיבתו מעכבת לא הוה מהני כה"ג, משא"כ בשם המגרש י"ל דלעולם לסימן לא בעינן לי' כתיבה כהלכתו דגם בל"ז נמי מבורר מי הוא המגרש ע"י שם אביו ושם אשתו ואביה ומקום הדירה כמ"ש הע"נ, ועיקר הקפידא הוא רק משום ספירת דברים דבעינן שיכתוב השם כדרך כתיבתו וכל שחיסר אות לסימן הניקוד שעפי"ז אפשר לקרותו הכי והכי אין זה דרך כתיבתו, דדרך הכתיבה היא לברר ע"י אותיות הניקוד דיוק קריאתו, ולכן כל שכתב השם כהלכתו שעשה כדרך כל הכתיבות דהוי ספירת דברים ממילא שוב לא איכפת לן במה שאפשר לקרותו באופן אחר, שהרי לידי טעות לא יבואו בשביל הסימנים האחרים כמ"ש הע"נ. אולם אף כי נכונים הדברים מצד עצמם הן הט"ג עצמו דחה לדברי הע"נ דמהני סימן אביו וכתב שהוא דחוק וא"כ אין נ"מ בין מקום הדירה לשם המגרש לענין טעות הנובע ממאי דאפשר למקרי הכי והכי, וכיון דחזינן דבמקום הדירה חייש הריב"ל לזה אע"פ שנכתב כהלכתו ממילא בשם המגרש נמי דינא הכי, והלכך אמינא דדברי הט"ג דחוקים בעיני לכה"פ אליבא דהריב"ל. עוד צע"ק בדברי הט"ג במ"ש דבנכתב כהלכתו אין לחוש ללעז, ונראה שתפס דלהריב"ל נמי אינו פסול דאורייתא כלא נכתב כלל אלא מתקנת ר"ג בלחוד הוא דמיפסל, ולכאורה לא נראה כן אלא דכיון דדן לה הריב"ל כלא נכתב כלל הוי פסול דאורייתא כלא כתב שם המגרש כלל דהגט בטל מדאורייתא לשי' רוב הראשונים ז"ל. ויש להאריך עוד ואין פנאי לזה: '''{{עוגן1|ומכיון}}''' שבאנו לידי כך הן דברי הריב"ל מתבארים היטב ולא פליג כלל על סברת הע"נ, כמו שכבר ביאר בטוב טעם בס' דברי חיים שער הנקודות נקוד פת"ח. דהנה בגט צריך לכתוב השם בפירוש דוקא אבל אם כתב סימניו של המגרש לא מהני לפי שאין זו דרך ספירת דברים, (ר"ל דבספירת דברים כשמזכירים את המדובר מזכירים אותו בשמו ולא בסימניו בלבד), וכן מתבאר מדברי התו"ג {{ממ|[[תורת גיטין/קגט#טו|סי' קכ"ט ס"ק ט"ו]]}} יעו"ש, ומ"מ בידוע שיש בעיר שני שמות שווין הסימן שם אביהם וכשגם הם שווין משלשין ומהני אע"ג דהוי רק סימן, והוא משום דכבר נכתב השם כהלכתו והוי ספירת דברים כדרך כתיבתו בכל הכתבים שמזכירים אותו, וא"כ מצינו סברתו של הע"נ מצד סימן האבות גם להריב"ל וא"א לומר שיחלוק ע"ז. אמנם הריב"ל כתב שפיר בנידון דידי' בלא כתב אמות ויסוד הנקוד כגון וח"ו אל"ף יו"ד הגם שנוכל לקרותו כהם ולא נטעה באחר ע"י סימן של שם אבותיו מ"מ כיון שנוכל לקרות באופן אחר הוי כאלו נכתב רק שם אביו דשמו של עצמו אינו נכתב כנהוג באמות האותיות ולא הוי ספירת דברים (כדרך כתיבתו כשמזכירים אותו בשאר הכתבים), משא"כ בשם שלום וכן בשם פרידא וכדומה שנכתב כהלכתו והוי ספירת דברים כדרך כתיבתו כנהוג אלא שיש לטעות לקרותן באופן אחר ע"ז מהני סימן האבות. והיא ביאור יפה ומרווח. ולפ"ז בנ"ד נמי שנכתב שם זשַנא כהלכתו כדרך כתיבתו אלא שיש לטעות לקרותו זַשְנא ע"ז שפיר מהני סימן האבות גם להריב"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף