עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/לד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== ג) '''{{עוגן1|ואכתי}}''' איכא למידק במאי דכתיבנא. דיסוד תירוצנו לקושיית העל"נ הוא דמקרא דוהוקע לא שמעינן אלא דאין ממיתין בלילה והא דאין גמ"ד בלילה הוא משום עינוי הדין, אבל בתו"ח בחי' לסנהדרין ראיתי שכ' על הא דילפינן מקרא דוהוקע דאין גמ"ד בלילה משום דרישא דקרא קח את כל ראשי העם פירוש לשפוט כדאמר בסמוך ונגד השמש ארישא נמי קאי דמשפט ומיתה תרווייהו נגד השמש בעינן, ולפ"ז נפלו כל דברינו. דהשתא אין גמ"ד בלילה תלוי בפינוי הדין אלא גזה"כ הוא מצד המשפט עצמו שלא יהא בלילה והדרא קושית העל"נ לדוכתא אתאי גומרין דינו של שור בלילה. אבל דברי התו"ח דחוקים מאד, דאפי"ת דקח את כל ראשי העם היינו משפט מ"מ לא שמעינן מזה אלא תחילת דין דזה פסול בלילה גם בד"ח ומנין לגמ"ד, וכ"ת דמשמע דמן קיחה שהוא תחלת דין עד הוקעה ועד בכלל יהא הכל נגד השמש. ז"א דע"כ איכא לילה בינתים להלנת דין והוא דחוק, ועוד אמאי מייתי הש"ס רק סיפא דקרא והוקע ולא רישא כיון דעיקר הלימוד מרישא הוא. ומלבד זה מדברי רבותינו הראשונים ז"ל מבואר דלא כהתו"ח, דר"ח כתב וז"ל ד"נ דנין ביום וגומרין ביום מנ"ל שנאמר והוקע אותם לה' נגד השמש ומנין להוקעה שהיא תליי' שנאמר והוקעתם לה' עכ"ל. הרי דבכדי ללמוד שאין גומרין בלילה צריכין למידע מה היא הוקעה ולדברי התו"ח אין צורך בזה דנגד השמש קאי גם אמשפט גופי', ומבואר יותר בחי' הרמ"ה וז"ל מה"מ אר"ש ב"ח דא"ק והוקע אותם כו' נגד השמש הוקפה היינו תליי' כדמפרש דין דסקילה גופה ודשאר מיתות נגד השמש בעינן עכ"ל, ואח"ז מביא הא דאר"ח מנין להוקעה שהיא תליי' ומבואר להדיא דלא כהתו"ח. ונ"מ לדינא בין פירושו של התו"ח ומאי דכתיבנא לענין זקן ממרא דמענין את דינו לרבנן דר"י {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/פט/א|דף פ"ט.]]}} דקיי"ל כוותייהו, דלפי פירושו של התו"ח אין גומרין דינו כלילה ולמאי דכתיבנא דהעיקר הוא משום עינוי הדין אינו שייך בזק"מ, וכן נ"מ לענין עברו וגמרו בלילה דלהתו"ח אין דיניהם דין וכמש"פ המחבר חו"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/ה#|סי' ה']]}} בד"מ בתחלת דין עי"ש ב[[ש"ך/חושן משפט/ה#|ש"ך]], ולפמ"ש שהוא משום עינוי יש להסתפק אם בטל בדיעבד דרק איסורא בעלמא הוא דעבדי, ועוד יש נ"מ טובא: '''{{עוגן1|אמנם}}''' התו"ח הביא סעד לדבריו מדלא קתני במתני' דיני ממונות דנין ביום וגומרין בלילה בין לזכות בין לחובה ד"נ דנין ביום וגומרין בלילה לזכות אבל לא לחובה כדקתני בכולהו בבי משמע דס"ל למתני' דבד"נ אין גומרין בלילה א לזכות משום דהא דמשפט נפשות נגד השמש בעינן בין לזכות בין לחובה משמע. והיא לכאורה ראי' אלימתא וקשיא להר"ח והרמ"ה דבזכות ל"ש טעמא דעינוי הדין ולמה לא יגמרו בלילה. ואין לומר דמשו"ה לא קתני גומרין לזכות דזה לאו דין הוא כלל דעד השתא נמי לא הי' חייב והוי רק מניעת החיוב ופשיטא דגומרין בלילה, שהרי אמרינן {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/לג/ב|ל"ג:]]}} דאין מחזירין לחובה מקרא דצדיק אל תהרוג וא"כ גם לזכות צריכין גמ"ד לענין זה ואולי י"ל דאין דין ב"ד עליהם אלא כשיכולים לפטור ולחייב אבל כשאינם יכולים לדון אלא בצד אחד או חיוב או פטור לחוד אין עליהם שם ב"ד אז, וכיון שבלילה אינם יכולים לחייב להכי גם לזכות אינם יכולין. אלא דקשה ע"ז מהא דגומרין בד"נ בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה, הרי דאע"ג דבאותו יום אינם יכולין לחייב משום הלנה מ"מ לזכות יכולין ולפי מה שראיתי בס' קהלת יעקב להררי"י אלגאזי ז"ל ח"ב בלשון חכמים [[קהלות יעקב (אלגאזי)/ב/פ|אות פ']] שהביא דבר נפלא מהרב המאירי ז"ל בשיטתו לסנהדרין, דהא דאמרינן בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/יז/א|דף י"ז ע"א]]}} סנהדרין שראו כולן לחובה פוטרין אותו מ"ט כיון דגמיר הלנת דין למעבד לי' זכותא והני תו לא חזו לי' היינו שממהרים להורגו מיד פ"ד שאמרו אם אמר איני נשבע פוטרין אותו דהיינו ממהרין אותו לפרוע שלא יחזור בו ולא בעינן בכה"ג הלנת דין א"ש, דלפ"ז גם באותו יום יש בכח ב"ד לחייבו אם יראו כולן לחובה משא"כ בלילה דלא מצו לחייב כלל. אבל כל הראשונים לא פירשו הכי אלא דפוטרים אותו ממש. וגם הסברא מצד עצמה דכל שאינם יכולים לחייב באותה שעה אין שם ב"ד עליהם קלושה היא. ע"כ נ"ל די"ל דאף דהא דאין גומרין ד"נ בלילה ילפינן לה מהוקע שהוא משום עינוי הדין כמש"ל, מ"מ לבתר דכתיב כבר קרא דוהוקע יש בו גם פסול לילה מצד הדין עצמו כמו בתחלת דין [חוץ מאיסור עינוי הדין] ואם עברו וגמרו בלילה אין דיניהם דין כמו תחלת דין, והלכך גם לזכות אין גומרין משום פסול לילה. דהנה לפמ"ש ליכא למישמע מקרא דוהוקע אלא גמ"ד ואכתי תחלת דין בד"נ שתהא ביום דוקא מנלן. וכ"ת דילפינן בק"ו מגמ"ד ומה גמ"ד דכשר בלילה בד"מ פסול בד"נ תחלת דין שפסול בלילה בד"מ אינו דין שפסול בד"נ, ז"א דהא דפסול גמ"ד בלילה בד"נ אינו משום חומרא דגמ"ד אלא משום עינוי הדין ובתחלת דין לא שייך האי טעמא. וצ"ל דילפינן תחלת דין בד"נ מד"מ. והנה אמרינן התם ר"מ דנין ביום וגומרין בלילה מה"מ אר"ח ב"פ דא"ק ושפטו העם בכל עת א"ה תחלת דין נמי כדרבא דרבא רמי כתיב ושפטו העם בכל, עת וכתיב והי' ביום הנחילו כו' יום לתחלת דין לילה לגמר דין. והשתא י"ל דלבתר דכתיב קרא דוהוקע דאין גמ"ד של ד"נ בלילה משום פינוי הדין ממילא אין ד"נ בכלל ושפטו העם בכל עת, וכיון דליכא עלייהו קרא להכשיר גמ"ד בלילה נשאר גמ"ד כתחלת דין ופסול בלילה מצד הדין עצמו ולא רק משום עינוי. ולפ"ז גם לזכות פסול ואם עברו ודנו אין דיניהם דין כתחלת דין [וידעתי שיש לומר דיו לנפשות כד"מ לתחלת דין ויש לדחוק]. אמנם בפשוטו י"ל דילפינן מוהוקע דכשם שהמיתה ביום כך הדין צריך להיות כיום, והוא דלא כמ"ש שהוא משום עינוי והדרא קושיית העל"נ לדוכתא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף