עריכת הדף "
דבר אברהם/ב/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== ג) '''ומה''' שתלה כת"ר עשה דגדל פרע במה ששערו אסור בהנאה שהוא ג"כ מדרשא דקדש יהי' שהבין כת"ר דכל ששער תגלחתו אסור מקרא דקדש יהי' מוכח דאיתי' בההיא שעתא באיסור עשה זו שלא לגלח שלא כדרך מצוותו, ולכן כתב בטעם הרמב"ם דמשו"ה שער נזיר מצורע מותר בהנאה משום דאינו קדוש, ובגידול שער שאינו עולה למנין שתפס כת"ר דאיתי' בעשה כתב נמי דבספרי נשא מבואר שבגלחוהו לסטים נמי שערו אסור, לענ"ד אינו נכון ואיסור הנאת שער אינו מוכיח כלום להיותו בההיא שעתא בעשה, שהרי שער נזיר טהור בתגלחתו בודאי אסור בהנאה והוא מגלח אחר הבאת קרבנותיו דכבר פקעה מיני' קדושת נזירות ומותר בגלוח ובלבד שישאיר שתי שערות למצות גילוח ואפ"ה שערו אסור. וטעמא דמילתא הוא משום שהשער עצמו כבר נקדש ונאסר מימי נזירותו ולכן גם עכשיו אע"פ שהוא עצמו אינו קדוש עוד מ"מ שערו באיסורו קאי ועכשיו לא יפקע אחר הבאת קרבנותיו, דתרי קראי קדוש כתיבי בנזיר א' לקדושת גופו וא' לקדושת שערו ואמרינן להדיא בספרי נשא קדש יהי' זו קדושת שער אתה אומר זו קדושת שער או אינו אלא קדושת הגוף כשהוא אומר קדוש הוא לד' הרי קדושת הגוף כו', וה"נ בנזיר טמא אע"פ שעכשיו אינו קדוש מ"מ שערו נאסר מימי טהרתו ואסור בהנאה. ולפ"ז נראה דנזיר טמא שגלחוהו לסטים שער שהי' בו מימי טהרתו ושוב גדל שערו בימי טומאתו אינו אסור אלא שער הראשון שנתגלח ע"י הלסטים אבל שער השני שגדל בו מותר שזה לא הי' עליו קדושה מעולם, וה"ה בגידול שער אם שוב נתגלח פעם שני ע"י לסטים אינו אסור, אם לא דנימא בגידול שער כמש"ל סוף אות ב'. ומזה יראה כת"ר דמה שהביא ראי' מספרי דגלחוהו לסטים שערו אסור ומסתמא בימי גידול שער איתי' בעשה דגדל פרע אע"פ שאינן עולין לו מן המנין, אינו שייך כלל לענין זה, דהתם מיירי בגלחוהו השער שהי' בו מימי נזירותו ונקדש ואנן הרי בהא קיימינן בשער שצמח בו בימי גידול ונתגלח ע"י לסטים עוד הפעם בימים שאין עולין למנין. ונ"מ עוד מדברינו לאשה שנדרה בנזירות ושמע בעלה והפר לה דבעל מיגז גייז מכאן ולהבא דשערה שגדל בימי נזירותה עד הפרה אסור אע"פ שבשעה שהיא מגלחתו אינה נזירה, [וכן לענין שער נזיר שמת]. אמנם שער הזה יהי מן הנקברין ולא מן הנשרפין וכן כל שער נזיר טהור שנתגלח שלא במצוה לא כתיב בי' ונתן על האש, עיי' נזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/מה/ב|דף מ"ה ע"ב]]}} ובתוס' שם. וכת"ר מרכיב להו להני תרי מילי דקדוש יהי' בהדי הדדי ובאמת אינם שייכים זל"ז, דהרמב"ם שכתב דבמצורע אינו קדוש היינו שאין בו קדושת הגוף מצד ימים ההם אבל לקדושת שערו שהי' לו מקודם אין זה נוגע: '''וכן''' נראה מירושלמי נזיר ספ"ח דגרסינן התם שערו מהו איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר"י אמר שערו אסור ורשב"ל אמר שערו מותר, ר"ז בעי במצורע שנזר פליגין או בנזיר שנצטרע פליגין, אין תימר במצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע ד"ה אסיר אין תימר בנזיר שנצטרע פליגין הא במצורע שנזר ד"ה מותר, ר' ירמי' פשיטא לי' במצורע שנזר פליגין הא בנזיר שנצטרע ד"ה אסור. והוא צריך ביאור דמאי נ"מ בין מצורע שנזר ובין נזיר שנצטרע לענין איסור שערו הרי אידי ואידי חיילא עלי' נזירות לכו"ע כמו נזר בביה"ק דמסקינן בבבלי {{ממ|[[בבלי/נזיר/יז/א|דף י"ז]]}} דגם לר"ל חיילא מיד אלא דעל טומאה לא לקי. וע"פ דברינו הנ"ל נ"מ טובא בינייהו לענין שערו, דמצורע שנזר לא הוקדש שערו מקודם וכל קדושתו צריכה לבוא מחמת קדושה דימי צרעתו משא"כ נזיר שנצטרע ששערו הוקדש ונאסר כבר, וכעין זה פי' בקה"ע. והיינו דקאמר ר"ז אין תימר במצורע שנזר פליגין טעמא דר"ל דמותר משום דמקודם לא הוקדש השער ובימי צרעתו אינו קדוש ולכן שערו מותר ור"י ס"ל דגם בימי צרעתו קדוש הוא ונאסר שערו מקדושה דימי צרעתו מצד עצמם, אבל בנזיר שנצטרע ששערו הוא עדיין מימי טהרתו ד"ה אסור דנהי דלר"ל בימי צרעתו אינו קדוש מ"מ האי שער מימי טהרתו הוא וקדוש ועומד, ואין תימר בנזיר שנצטרע פליגין ס"ל לר"י ולרשב"ל דב מי צרעתו אינו קדוש אלא דלר"י אסור משום דכבר הוקדש השער מקודם מימי טהרתו ור"ל לא ס"ל הכי, ואפשר דס"ל דאיסור השער בא עם זמן הגילוח דוקא או דלכה"פ בעינן שיהא על רחש נזיר ובימי צרעתו אינו כנזיר לענין זה, כעין דאמר ר"ל בבבלי {{ממ|[[בבלי/נזיר/יד/א|דף י"ד]]}} דמצורע שנטמא אינו סותר דימי צרעת לחוד ונזירות לחוד, או דסבר כיון דעומד הוא לגילוח מצורע אינו קדוש, אבל מצורע שנזר כיון שלא הוקדש שערו מעולם ד"ה מותר, ור' ירמי' פשיטא לי' כו':
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף