עריכת הדף "דבר אברהם/א/יח" (פסקה)

==ג==

[ג] '''ואחר''' שזכינו למקורו הבה ונראה בביאור הדבר למה כלים שאני. ונ"ל לומר דבר חדש דבעירוב מקואות כשפה"נ שעניינו משום דמחבר וחשיב הכל כמקוה אחת בעינן דוקא שהמקוה המחבר את המקואות יוכל להיות נידון ג"כ כמקוה אחת עם המחוברים על ידו, דהיינו שתשא עליו תורת מקוה כשר, וכיון שמחובר משני צדדיו למקואות נידונות כולן כאחת, אבל אם אותו דבר המחבר גופיה, כגון נקב כשפה"נ, אינו יכול להיות נידון כמקוה אין בכחו לחבר את המקואות שבצדדיו, דהיאך תאמר ששניהם נעשים מקוה אחת דרך אותו נקב והרי יש כאן דבר שאינו מקוה שמפסיק באמצע, והיכן מצינו מקוה אחת שאמצעיתה אינה מקוה:

'''וראיה''' ברורה לזה ממתני' (פ"ו מ"ג) ג' מקואות בזה כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה מים שאובים והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהן ונתערבו המקואות טהורין והטובלין טהורין היה השאוב באמצע וירדו שלשה וטבלו בהן ונתערבו המקואות כמו שהיו והטובלין כמו שהיו, ופי' הר"ש מחמת שהשאוב מפסיק בין שנים החיצונים הכשרים אין הכשרים מתערבין זה עם זה. והדבר תמוה מאד מה ענין הפסק לכאן הרי מ"מ מים כשיעור עירוב מחבר את שני הכשרים והרי הם כמקוה אחת וכי בשביל שהחיבור נעשה דרך המקוה השאובה אין הכשרים מחוברין יחד והרי מ"מ המים מתערבים. ולהנ"ל מתבאר יפה, דאין לדון עירוב מקואות אלא כשהכשר מקוה חל על כל משך המערב אבל אם אין הכשר מקוה על המערב אינו מחבר את המקואות,, ומשו"ה השאוב מפסיק שהמים המערבים כשהם ע"ג השאוב אין טובלין בהם. ולפנינו יבואר עוד ביסוד דברים אלו:

'''ולפי"ז''' מקוה שחילקה בסל וגרגותני אע"פ שאינם חוצצין מפני שהם כחבילי עצים שהמים מעורבים בהם מ"מ אין חיבור לשני חצאי המקוה שהרי ביניהם נמצאו המים בסל וגרגותני שאין עליהם תורת הכשר מקוה ואין טובלין בהם, דאע"פ שהם כנקובים מ"מ לא בטלה מהם תורת כלים ואין טובלין בכלים. והא דמטבילין בשידה ותיבה הנקובים כשפה"נ וכן בשק וקופה שבתוך הים כבר כתב הרא"ש (פ"ה דמקואות מ"א) דשאני התם שהים מקיפן מכל צד אבל אם היו עומדין על שפת הים ואינן מוקפין מכל צד אין מטבילין בהם. וא"כ הכא בסל וגרגותני שחילק בהן כל המקוה הרי בצדדין אינן מוקפין מים אלא מקרקע של כותלי המקוה והלכך אין מטבילין בהם, או דאפשר דבעינן שיהא מוקף מן הצדדין במקוה שלם כמו בים ולא בחסרי מקוה. ומשו"ה צריך דוקא חבילי עצים וקנים שאינם כלים: