עריכת הדף "ברית משה/לא תעשה/מד" (פסקה)

== ג ==

וכשאני לעצמי נ"ל בס"ד לתרץ את קושיות הכ"מ הנ"ל מעל רבינו והרמב"ם כך דלכאורה ק"ל על הת"ק דספרי גופא דהיכי סובר שגם בהר הבית עובר משום נטיעת אילן הלא מקרא מלא דיבר הכתוב לא תטע וגו' אצל מזבח אלמא דדוקא אצל מזבח הזהיר בשלמא לראב"י כיון דמזבח הי' בעזרה שפיר י"ל שנכלל בלשון אצל המזבח כל עזרה וכ"כ המנ"ח מצוה תצ"ב אבל על הת"ק קשה וצ"ל כיון דטעם של המל"ת זו שכך היו עושין עובדי ע"ז שהיו נוטעין אילנות יפין בבתי עבודתם כמ"ש רבינו והרמב"ם בסה"מ מל"ת י"ג והרמב"ן פ' שופטים כתב שבפתחי בתי ע"ז שלהם היו נוטעין וגם רבינו והרמב"ם נ"ל דמודו לזה כיון דלשון אשירה מורה כן כמ"ש הרמב"ן ואף שכתבו רבינו והרמב"ם בחיבורו הלכה הנ"ל שבצד מזבח של ע"ז היו נוטעין צ"ל דלאו דוקא בצד מזבח ממש אלא כוונתם בפתחי בתי ע"ז שלהם וראי' לזה דבסה"מ באמת ל"כ בצד מזבח וכן בחינוך מצוה תצ"ב שהעתיק בשם הרמב"ם הטעם של המל"ת זו ג"כ השמיט בצד מזבח וממילא לפי"ז שפיר י"ל כיון דסתם ספרי ר"ש ור"ש דריש טעמא דקרא בב"מ קט"ו ע"א ע"כ סובר הת"ק דספרי דבכל הר הבית מוזהרינן על לאו זה דומיא שהיו העכו"ם עושין, אבל רבינו והרמב"ם שפסקו כר' יהודא דלא דריש טעמא דקרא עי' לקמן מל"ת קפ"ח וברמב"ם הל' מלוה ולוה פ"ג הל' א' וכיון שפסקו כר"י ובקרא אצל מזבח כתיב ע"כ סברו דדוקא בעזרה שהיא אצל המזבח מוזהרינן אבל לא בהר הבית ול"ק קושי' הכ"מ כמובן, ועל רש"י י"ל דל"ס בטעמא דמל"ת זו כהנ"ל אלא סובר כמ"ש הג"א פ' שופטים משום דמחזי כשיתוף עי"ש וא"כ ממילא ליכא למימר בטעמא דת"ק דספרי כהנ"ל וא"כ נשאר על ת"ק קושיתינו הנ"ל אעכצ"ל דת"ק סובר דכל הר הבית אצל המזבח נקרא ות"ק וראב"י באמת בזה פליגי הת"ק סובר דכל הר הבית אצל המזבח נקרא וראב"י סובר דרק עזרה נקראת כן ורש"י י"ל דסובר דבברייתא לא אמרינן משנת ראב"י קב ונקי או י"ל דסובר דנגד ת"ק לא אמרינן כלל זה כהנ"ל מחודש ב' וע"כ פסק כת"ק דספרי כמובן. אבל אח"כ ראיתי בכ"מ הל' א"ב פי"ב הלכה א' שהוכיח ממה שפסק הרמב"ם דישראל שבעל אחד מכל האומות לוקה דפסק כר"ש דדריש טעמא דקרא וכ"כ הלח"מ הל' מלוה ולוה הלכה הנ"ל וא"כ ליכא תו לתרץ אליבא דהרמב"ם כמו שתירצנו ע"כ תירץ הכ"מ את תירוצו הנ"ל מחודש ב' אבל אליבא דרבינו שכ' במל"ת קי"ב דאין הל' כר"ש דבעילת שאר האומות בלאו א"כ מונח בפי' דפסק כר"י דלא דריש טעמא דקרא ממילא אליבא דרבינו תירוצינו הנ"ל עולה יפה ודו"ק: 

אבל נ"ל בס"ד להביא ראי' דלרבינו עכצ"ל כמ"ש הכ"מ דמדרבנן אסור דלכאורה ק"ל על רבינו דהיכי כתב ואסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש כו' דנראה דבכ"מ שנקרא מקדש לא בעזרה דוקא אסור לעשות א"כ יהא חמור עשיית אכסדראות מנטיעת אילן דבנטיעת אילן סובר רבינו דלא אסור רק בשרה וזה באמת דבר שאין הדעת סובלתו בשלמא על הרמב"ם ל"ק אף שכ' ג"כ במקדש משום די"ל דסמך עמ"ש הל' בית הבחירה פ"א הלכה ט' וז"ל אין עושין אכסדראות של עץ בכל העזרה אלא של אבנים או לבנים וכתב הכ"מ שם דבכל עזרה שכ' פירושו משער נקנור ולפנים כהראב"ד שם וכיון שכ' שם בכל העזרה עכצ"ל שגם מ"ש בהלכות עכו"ם במקדש כוונתו בעזרה דאל"כ יהא סתירה בדבריו, והטעם דמדוע באמת ל"כ גם בהל' עכו"ם בעזרה ושינה מלשון הגמ' דתמיד דאיתא ג"כ בעזרה באמת צ"ע, אבל זה עכ"פ מוכח בפי' מהלכות בית הבחירה דדוקא בעזרה סובר דאסור בנין אכסדראות וא"כ על הרמב"ם באמת ל"ק מידי אבל על רבינו דל"כ במ"ע קס"ג כמ"ש הרמב"ם הל' בית הבחירה באמת קשה דהיכי כתב כאן גבי אכסדראות מלת במקדש, ותו ק"ל הא זה גופא דרבינו סובר דאזהרת נטיעת אילן אינה אלא בעזרה טעמו משום דפסק כראב"י כהנ"ל מחודש ב' וכיון דראב"י ל"ק גבי אכסדראות אלא בעזרה וכן איתא בגמ' תמיד א"כ קשה מהיכא למד רבינו לומר דבכל המקדש אסור לעשות אכסדראות, אעכצ"ל דרבינו סובר דבנין אכסדראות אינם אסורים רק מדרבנן וגם א"ז צ"ל דסובר דלראב"י בנין אכסדראות באמת אסור מדרבנן משום הרחקה דע"ז בכל הר הבית והא דלא הזכיר ראב"י רק עזרה י"ל כיון דבנטיעת אילן שאינו אסור מה"ת רק בעזרה לא הזכיר אלא עזרה ע"כ גם באכסדראות נקט כן והגמרא דתמיד שהקשה ומי הוה אכסדראות בעזרה י"ל משום דבמתניתין שם דיבר מאכסדראות שבעזרה ע"כ נקט גם הגמרא עזרה או י"ל משום דבבריי' שהביא הגמ' אח"כ ליתא אלא עזרה ע"כ נקט גם הגמ' כן אבל באמת סובר ראב"י דאיסור עשיית אכסדראות מדרבנן בכל הר הבית ע"כ נקט רבינו גבי אכסדראות במקדש, וכ"ז י"ל אי סובר רבינו דדרשה דראב"י אסמכתא אבל אי נאמר דסובר כמ"ש הסד"מ דאסור מה"ת נשארה על רבינו קושי' הנ"ל אעכ"מ דצ"ל לרבינו כמ"ש הכ"מ כמובן, ואם כנים דברינו אלה ממילא יש להוכיח מרבינו דגם נטיעת אילן אסור מדרבנן בכל הר הבית כיון דלא גרע מבנין אכסדראות וא"כ יש בנטיעת אילן לפום שי' רבינו ב' איסורים איסור דאורייתא שלא נוהג אלא בעזרה ואיסור דרבנן שנוהג בכל הר הבית וממילא לפי"ז י"ל דמשו"ה כתב רבינו שלא ליטע אילן במקדש לשון שכלל בו כל מקום המקדש משום דרצה לרמז בתחילת דבריו גם את איסור דרבנן כמובן, ועי' בפסיקתא זוטרתא פ' שופטים שכ' וז"ל לא תטע לך אשירה מלמד שכל הנוטע אשירה עובר בל"ת אצל מזבח ד' מכאן אמרו אין נוטעין אילן בהר הבית עכ"ל ולשון מכאן אמרו נראה דמדרבנן אסור וזה באמת תימה הלא מקרא מלא לא תטע אשירה וגו' אבל בהנ"ל מיושב שפיר כיון דזה דאין נוטעין אילן בכל הר הבית באמת אינו אלא איסור דרבנן וא"כ י"ל דרבינו מפסיקתא זו למד כמובן. ועי' ביראים סי' ס"ו דלא גרס בספרי הנ"ל שום פלוגתא אלא הביא בשם סתם ספרי דאזהרת נטיעת אילן בכל הר הבית ולפי גירסתו צ"ל דברייתא דגמ' דתמיד הנ"ל אינה ברייתא דספרי וגם בבריי' דגמ' לא גרס היראים ראב"י אלא ר' אלעזר ומשום דסתם ספרי חולק על ר"א דברייתא דגמ' ע"כ פסק היראים כהספרי ואף שהקשה הגמ' מר"א וכפי הכ"מ הנ"ל מחודש ב' הי' לו לפסוק כר"א ע"ז י"ל דהיראים סובר דבאמת הי' יכול הגמ' להקשות גם מהספרי כיון דבספרי איתא לרבות במה ממילא מוכח דגם אכסדראות בכל הר הבית אסורים דלא גרע מבמה אלא הגמרא נקט ר"א משום דדיבר בפי' מאכסדראות אבל באמת סובר הגמ' כהספרי דבכל הר הבית אסור עי' ביראים ותראה דהפשט בו כמו שכתבנו, וממילא לפי"ז מיושב מה דק"ל על היד מלאכי סי' הנ"ל שכ' שהיראים ורש"י סברו גם בבריי' דמשנת ראב"י קב ונקי א"כ קשה היכי פסק רש"י הנ"ל כת"ק דספרי אבל לפי הנ"ל י"ל שגם לרש"י היה הגירסא בספרי כהיראים כמובן, ולענין נטיעת אילנות אצל בהכ"נ עי' מהר"ם שיק או"ח סי' ע"ח וע"ט שפסק שאסור וגם הביא בשם רע"א שפסק גכ"כ וגם פסק שאם עברו ונטעו חייבים לעקור אותם:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>