עריכת הדף "
בינת אדם/בית הנשים/יח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ל== [ל] '''תשובה שניה להגאון הנ"ל''' '''הנה''' הגאון נרו שדי נרגא בדברי שכתבתי בשם הגאון ר' רפאל דחזקה דרבא אינו אלא לחומרא וכדאמרינן בהדיא בגמרא למיאונין אבל לא לחליצה והכי קיימא לן בש"ע סימן קנ"ה ועל זה השיב לי הגאון דלפי זה הא דקיימא לן שם דבסתמא בלא בדקה אם מתה אסור בקרובותיה ואפילו בלא בעל ואמאי הא הוי סד"ר ולקולא אלא על כרחך דחזקה גמורה היא ע"כ והנה באמת לדעתי גם דין זה איני מוכרע ואינו מבואר בהדיא ולשון הטור והמחבר שכתבו אינה יכולה למאן ולא כתבו דאסיר בקרובותיה אפשר דרק לכתחלה. וגם דין זה דספק ספיקא נגד חזקה הרי הרמ"א בסימן ק"י והסכימו הפ"ח והכו"פ דאפילו במקום שסותר להחזקה והכו"פ הביא דעת הראב"ד דאפילו ספק ספיקא נגד רוב מהני וכל שכן נגד חזקה בפרק ט' מהלכות טומאת מת הלכה י"א והגאון בעל ס"ט הקשה על כלל זה מהא דנדה נ"ט דמבעיא לר"מ באיש ואשה שהטילו דהוי ספק ספיקא ופליגי ר"י ור"ל אם מטהר ר"מ והא לעיל דף י"ד מסקינן דר"מ מטמא משום נדה משום דחזקת דמים מן המקור ואפילו לו הכי איך סלקא דעתך דר"מ מטהר בספק ספיקא והא סותר לחזקה ואני אומר אדרבה משם ראיה שהרי מבעיא שם לר"ש בספק ספיקא מאי אמר ואמרינן ת"ש כיון דאר"ש חזקתו מן האשה ופרש"י מדקתני חזקה אלמא לא מספקא ליה הרי בהדיא לר"ש דבמקום חזקה לא שייך ספק ספיקא ואף דלא קיימא לן כר"ש מכל מקום בסברא זו לא מצינו שום מחלוקת ולדעתי הוא ראיה גמורה וכן ספק שמא שלא בהרגשה כיון שהחזקה סותר דחזקת דם בהרגשה וכן ספק מן העליה שחזקת דם מן המקור והיכא דספק ספיקא סותר להחזקה לכולי עלמא לא אמרינן חזקה וקושיית הס"ט נ"ל דהא איתא שם בדף י"ד לחד לישנא דר"מ משום כתם מטמא ולא סבירא ליה חזקה דמים מן המקור ולכן נחלקו ר"י ור"ל בספק ספיקא אליבא דר"מ ועיין בשער הקבוע סימן נ"ה הארכתי בזה: '''ואמנם''' אף לפ"ז מ"מ לא מוכח דחזקה דרבא הוא חזקה ממש דכבר כתבתי בשער רו"ח סי' כ"א בראיות גמורות דאף באיסור דרבנן במקום דשייך בדיקה ואנן לא בקיאין אזלינן לחומרא וכ"כ המל"מ פ"ד מהלכות בכורות והביא ראיה ממקדיר ומגליד בסי' ק"ץ ולפ"ז אף שיכולין לדקדק דבאמת בלא בעל ולא בדק יכולה למאן וכ"מ מרמב"ם פרק י"א מהלכות גרושין הלכה ד' וכדמשמע להדיא מדברי המ"מ ואף שהלח"מ שם דחק מאוד בדברי רמב"ם וכל המעיין יראה דליתא וכ"מ מרי"ף פ' ב"ש שכתב אבל בס' דרבנן בדקינן אי משכחינן כו' ואי לא משכחינן כו' ומדלא כתב בקיצור אי לא משכחינן משמע דוקא אי משכחינן וכן משמע מרשב"ם ב"ב קנ"ו ד"ה ולמיאונין שכתב אם הביאה שערות לא תמאן משמע דוקא בנמצא וכן משמע מחי' ר"ן נדה שהק' ל"ל לרבא לומר חזקה למיאון בחששא בעלמא סגי ומאי קו' דאתא לאשמעינן דאפילו בסתמא ולא בעיל אינה ממאנת דע"כ רבא מיירי בלא בעל דאל"כ מאי אירי' דא"צ בדיקה אדרבה לא מהני בדיקה אליבא דהל' אך כיון שהתוספות שם ב"בב ד"ה ולגרושין כתבו בהדיא דאפילו בסתמא א"י למאן וכ"פ הטור והש"ע מי יכניס ראשו להקל: '''ומ"מ''' לא מוכח מזה דחזקה דרבא הוא כודאי דאף דאם נימא דאינה אלא ס' מ"מ אף בסתמא א"י למאן דכל דתקין רבנן כדאורייתא תיקון כיון דתקינו חכמים בדיקה והיא בחזקת איסור דרבנן כי היכי דבדאורייתא אפילו נאבדה בלא בדיקה אסור ה"ה בדרבנן וע"כ לא פליגי הפוסקים בחזקת איסור דבריהם {{ממ|ובאמת הוא ב' תירוצים בתוספות פסחים דף ט' ד"ה בהמה אוכלת וע"ש בפרש"י}} אלא היכא דל"ש בדיקה אבל בחזקת איסור דשייך בדיקה ונאבד וה"ה הכא אם מתה בלא בדיקה ל"א ס' דרבנן להקל ובזה לק"מ השגת הגאון דשפיר י"ל דחזקה דרבא אינו אלא ס' ומצינו כה"ג דאע"ג דאמרו חזקה אינו אלא מדרבנן פסחים ט' חזקה על חבר ע"ש רש"י ד"ה ואב"א וכמה רב חילי' דהגאון ר' רפאל שכתב דתלי זה בזה וא"כ לפי מסקנתו דחוקה דרבא אינו אלא ס' וא"כ לדידיה בסתמא ולא בעל יכולה למאן ולדבריו התוספות בב"ב סותרים זה את זה דלפי מה שהוכיח דתוספות ד"ה בודקין ס"ל דחזקה דרבא אינו אלא ס' ובד"ה לגרושין כתב דבסתמא ולא בעל א"י למאן וגם הוא נגד תוספות והטור והמחבר ולפי מה שכתבתי לק"מ דאף דהתוספות ס"ל דחזקה דרבא אינו אלא ס' מ"מ בלא בעל א"י למאן דכל דתיקון רבנן כו': '''והנה''' באמת נראה מדע' הרא"ש בתשובה {{ממ|ועיין ברא"ש בקדושין פ' האומ' סימן ט'}} הביאו הב"י בסימן מ"ג וז"ל אע"ג דאמר רבא חזקה ה"מ למיאון כלומר לחומרא מחזקינן לה בגדולה ואינה ממאנת אבל לחליצה בעיא בדיקה ולא סמכינן אחזקה מ"מ היכא דבדקוה ונמצאת גדולה מחזקינן לה בגדולה משמע שהגיעה לכלל שנותי' עכ"ל הרי להדיא דדוקא לחומרא אמר רבא ובאמת אין כאן חזקה גמורה דבכל התורה היכא דאיכא חזקה סמכינן עליה אפי' באיסור כרת ואיסור א"א וכדאמרי' בעלמא דהעמד אשה כו' והא דאמר רבא ה"מ למיאון אבל לחליצה לא ולא אמר סתם ה"מ לחומרא היינו משום דלמיאון הוי חומרא וחליצה הוא לקולא ובאמת איפכא אם הוא במיאון לקולא כגון צרת ערוה שמיאנה הערוה ולא נבדקה מ"מ הצרה חולצת עוד כתב הרא"ש שם ולהכי מהני בדיקה דאי מצא שערות ופשטה ידה וקבלה קדושין שאינה צריכה גט משני ואי לא מצא צריכה גט משניהן דחיישינן שמא נשרו עכ"ל הרי בהדיא דדוקא אי מצא סמנין אבל בסתמא צריכה גט משניהם הרי לך דדעת הרא"ש דחזקה דרבא אינו אלא ס' וכ"כ הגאון בית מאיר שכן דעת הרא"ש: '''ועד''' השני הוא הרשב"א הביאו הב"י בססי' מ"ג בשם הר"ר דוראן ורשב"א שחולקים על הרא"ש וס"ל דאפילו אם נמצא סמנים עכ"פ לא מחזקינן למפרע לגדולה אלא כ"ז שלא נבדקה היא בס' קדושין ואם פשטה ידה וקבלה קדושין צריכה גט משניהם ומשמע ודאי דהוי ס' דאורייתא: '''והעד''' השלישי הריב"ש ועיין עוד בריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/קפב|סימן קפ"ב]]}} הביאו הב"י סימן קע"ב וז"ל דכיון שהגיע לכלל שנותיו חזקה הביא סימנים ולהצריכה חליצה אזלינן לחומרא בתר הך חזקה דהא אמרינן לה במיאון לחומרא לענין שלא תוכל למאן עכ"ל ואם כן הכא נמי להיכך נמי אמרינן דומיא לחליצה דהיינו לקולא לא אזלינן בתר הך חזקה: '''ומסתימת''' לשונם משמע דלא רק מדרבנן מחמרינן ועל דרך שכתבתי דכל דתקון רבנן כו' דמלשונם משמע דהוי ספק דאורייתא ובזה נדחה מה שכתבו האחרונים דטעמא דרבא דלא סמכינן אחזקה במקום דיכול לברר ובדיעבד סמכינן ז"א שהרי בהדיא כתבו הרשב"א ורא"ש וריב"ש דספק קידושין הוי וכן מוכח מחי' ר"ן שהבאתי שהקשה למה ליה לומר חזקה לימא חוששין ומאי קושיא דאתא לאשמעינן דהיכא דלא אפשר למבדק סמכינן על חזקה זו אלא על כרחך דליתא דבאמת חזקה זו אינה אלא מדרבנן וכדמצינו בתוספות כמה פעמים שכתבו דרוב זה אינו רוב גמור רק רובא דרבנן בכתובות ט' ונדה ריש המפלת ובדף י"ח הכא נמי חזקה זו אינו אלא חזקה דרבנן ומה שמתרץ הר"ן דאתא לאשמועינן דנשים נאמנות היינו כסברת הרי"ף דאינו אלא גילוי מילתא: '''וכיון''' שהדבר מבואר ברשב"א ורא"ש וריב"ש דחזקה זו אינו אלא ספק השקול מעכשיו הדבר מיכרע שגם דעת הרמב"ם בפרק י"א מהלכות גירושין הלכה ד' נמי כוונתו כן ומוכרח עוד ממה שכתב בהלכה ו' שם וזה לשונו קטנה שלא מיאנה והגדילה אף על פי שלא נבעלה משנעשית שנים עשר הרי זה אינה ממאנת שהרי הגדילה וצריכה גט מדברי סופרים שהרי לא בא עליה אחר שהגיעה לשני נערות עד שנחוש לה שמא הביאה סימנין ותהיה ספק מקודשת ולא בא עליה אחר שהגדילה כדי שתהיה אשת איש גמורה ונמצאת שאינה צריכה גט אלא לנשואי קטנה שהן מדברי סופרים לפיכך אם נתקדשה אחר שגדלה תופסין קידושין של שני ואין הולד מן השני ממזר ואם בא עליה ראשון קודם שיגרש השני הולד ממזר עכ"ל וכל המעיין בצדק ישפוט שאין דבריו מתפרשים בענין אחר דסבירא ליה דבסתמא הוי ספק מקודשת אם בעל שהרי בהדיא כתב עד שנחוש לה שמא הביאה סימנין ותהיה ספק מקודשת ומה שהקשה הלח"מ מהלכה ד' שכתב וז"ל ואינה צריכה בדיקה למיאון שחזקתה שהביאה סימנין ולכך הקשה למה כתב כאן ותהיה ספק מקודשת והרי מכח החזקה היא ודאי מקודשת ולכן פירש דבריו בדוחק שאין סובל כלל פירושו אבל באמת דעת רמב"ם כרשב"א ורא"ש וריב"ש דחזקה דרבא אינו אלא חזקה מדרבנן אבל מדאורייתא הוא ספק השקול ומה שכתב בהלכה ד' שחזקתה דהתם מעתיק לשון הגמרא וידוע שכן דרכו של הרמב"ם שהוא מעתיק לשון הש"ס וכי היכי שיתפרש דברי הש"ס הכי יתפרש דבריו מה שאין כן בהלכה ו' שכותב לשונו והדין ולכן כתב הלשון בדקדוק כמו שהוא מפרש בדברי רבא דסבירא ליה דאינו חזקה גמורה: '''ומדברי''' קדשו של הרמב"ם שכתב שהרי לא בא עליה כו' עד שנחוש לה שמא הביאה סימנין ותהיה ספק מקודשת וקשיא הרי הרמב"ם סבירא ליה דכל ספיקא אינו אלא מדרבנן ואם כן מה זה שכתב ותהיה ספק מקודשת ואם כן מאי שנא אם בא עליה אחר שנים עשר או לא ומזה עלה בדעתי לעשות סמוכין לנוסחת רמב"ם בפרק ט' מהלכות טומאת מת הלכה י"ב דבדבר שחייבין חטאת מודה הרמב"ם דכל ספיקא לחומרא מדאורייתא ואמנם לפי מה שכתב הפ"ח בסימן ק"י דהיכא דאפשר לברר מודה הרמב"ם ואם כן אין ראיה דהא יכול לבדוק אחר סימנים ובזה נסתר מה שכתבתי בתשובה הקודמת להקל דאין צריך כאן ספק ספיקא המתהפך כיון דאין כאן חזקת איסור לפי הכרעת אחרונים ברמב"ם ולפי זה אינו דכאן לכולי עלמא ספק לחומרא מדאורייתא: '''עוד''' יש לי להביא ראיה דחזקה דרבא אינו אלא ספיקא דהא מסקינן שם דחיישינן שמא נשרו והני מילי דבעל דהוי ספיקא דאורייתא ועל כרחך רצונו לומר דהוי ספיקא דאורייתא שמא הביאה סימנין ועל כרחך מוכח דספק זה שמא נשרו הוא על כל שנים מיעוט דשכיח דאם הוא מיעוט דלא שכיח לא חיישינן כלל כדאמרינן שגרונא אפילו שכיח ואף דמצינו שהחמירו למיעוט דשכיח באיסור א"א במים שאין להם סוף וגוסס כמו שכתבו התוספות בבכורות כ' ע"ב היינו דוקא לכתחילה ובודאי הכא נשאת תצא ועל כרחך משום דהוי מיעוט דשכיח ואם כן קשיא אי איתא דחזקה דרבא הוא כודאי ככל חזקות ואם כן קשיא ואם לא בעל מאי הוי לשיטת הפוסקים דבאיסור דרבנן דאתחזק איסורא לא אמרינן ספיקא דרבנן להקל והרי הכא אתחזק איסורא שבודאי הביאה שערות כחזקה דרבא ואם כן אף בלא בעל לא הוי ספיקא דרבנן אלא על כרחך דבאמת הוי רק חזקה מדרבנן והוי ספק השקול ולא הוי אתחזק איסורא ולכן בדרבנן הוי ספיקא וספיקא לקולא ובדאורייתא לחומרא: '''וראיתי''' בשו"ת שער אפרים סי' קי"ב שכ' בשם רשד"ם וז"ל ומעתה אפילו אין עדות ברורה שהיא קטנה הוי סד"ר ולקולא ולא עוד אלא דהוי ס"ס ס' הגיע כו' ואת"ל כו' ומביא ראיה מרמב"ן הנ"ל {{ממ|היינו מה שהביא המ"מ דע"כ לא נסתפק הרמב"ן אלא בשהביאה סימנין וס' אם הגיע לשנים דנשמע דזדבריו תרתי דדוקא כשלא נודעה אם הגיע כו' דיש לחוש שמא הגיע' וגם הביאה סימנים דאז יש לספק עכ"ל}} ולפ"ד רשד"ם צ"ל שהוא מתהפך ואף שרשב"א החמיר בס"ס הרשב"א איירי בנסתפקו במספר שנותיה בשעת קדושין עכ"ל תשובת שער אפרים ולפ"ז לק"מ ממתהפך: '''ומש"כ''' הגאון בית מאיר והשיג עלי מה שכתבתי דלדעת התוס' אף במילי דאישות אזלינן בתר חזקה מהא דכתבו תוס' גיטין ע"ח ד"ה והא א"א לצמצם זה אינו השגה דידוע שבעלי תוס' היו רבים ויותר נראה די"ל דהתוס' מדקדקים מדלא משני הכי מזה יהיה ראיה לשיטתם דגם במילי דאישות אזלינן בתר חזקה וע"ז כתב דאין ראיה די"ל דבאמת יכול לתרץ כן ומה שכרב הגאון דהרשב"א לא כתב דיש ס"ס רק בנבדקה ולא מצאה סימנים כמבואר בהדיא ברשב"א שם אין ראיה דה"ה בלא נבדקה ג"כ יש ס"ס ומעשה שהיה כך היה היוצא מכ"ז דמרשב"א ורא"ש וריב"ש ורמב"ם משמע להדיא דחזקה דרבא אינו אלא ס' השקול וא"כ הוי שפיר ס"ס ואפילו אי נימא דהוי חזקה גמורה הרודעת הראב"ד וכ"כ כו"פ שכן דעת רשב"א דס"ס עדיף מרוב וכ"ש מחזקה וכ"כ רמ"א בסימן ק"י דס"ס מותר אפי' בחזקת איסור זהו מה שיש בענין זה להקל: '''ואמנם''' מה שיש בענין זה להחמיר הוא מה שכתב לי הגאון בית מאיר מחי' רשב"א חולין ג' סוף ד"ה אמר אביי דמדמי הך חזקה דרבא לרוב מצוין אצל שחיטה ומשמע משם דסבירא ליה דהיא כחזקה בכל הש"ס עיין שם: '''עוד''' מצאתי ברשב"א בתה"א שנתב וכ"פ המחבר בסימן ק"ץ בהגיעה לשנותי' חוששת לכתמים משום חזקה דרבא ואם נבדקה ולא נמצא שערות כתב הרשב"א דאין חוששת לשמא נשרו כיון דכתמים דרבנן ע"ש ואי איתא דאף חזקה דרבא אינו אלא ס' השקול עדיין ק' הרי אף בלא נבדקה הס' הוא במילתא דרבנן בכתמים א"ו דהוי חזקה גמורה ויש לדחות כיון דעכ"פ הוי חזקה מדרבנן כמו שכתבנו דומיא דכ' תוס' כמה פעמים דהוי רוב מדרבנן וכיון דחכמים עשאוה לס' זה כודאי ולכן אפי' בכתמים דרבנן עכ"פ הוי כודאי מדרבנן ובתוס' נדה דף מ"ו ד"ה ר"י ור"ל שכתב בהדיא דמשום הכי לוקין דאזלינן בתר רוב שמביאין ב' שערות אחר י"ג שנים הרי להדיא דהוי דאורייתא דהרי לוקין וכ"כ שם דף מ"ה ע"ב ד"ה אילימא ולפ"ז אפילו אי נימא דאמרי' ס"ס אפילו במקום ששורש לחזקה אבל במקום שהוא נגד רוב כתבו תוס' בהדיא בכתובות ט' דל"א ס"ס ואמנם כתבתי בשער הקבוע סימן נ"ה דאינו מוסכם מכל הפוסקי' וא"כ הדבר צ"ע גדול להקל בלא חליצה וה' ינחני בדרך אמת: '''שוב''' השיב לי הגאון בית מאיר תשוב' ארוכה וסיים וז"ל ואם ירצה מר דוקא בכח דהתירא יתיר מבלעדי ולכן אני מבטל דעתי וכו'. אח"ז זכיתי לקנות ס' עצמות יוסף וכתב דדוקא בבדק ולא מצא סימנים בזה כתב הרשב"א דהוי ס"ס משא"כ בלא בדק הוי ס' דאורייתא: '''עוד''' זכיתי לקנות תשובת מהרי"ט ומצאתי ב{{ממ|[[שו"ת מהרי"ט/א/מא|סימן מ"א]]}} דס"ל גם כן דחזקה דרבא היא חזקה ברורה ובפירוש תשוב' הרשב"א כתב כמו שכתבתי: '''ועוד''' בתשובת מהרי"ט ח"א [[שו"ת מהרי"ט/א/נא|סימן נ"א]] וב[[שו"ת מהרי"ט/א/עא|סימן ע"א]] וב[[שו"ת מהרי"ט/א/יא|סי' י"א]]<!--?--> וב[[שו"ת מהרי"ט/א/קלח|סי' קל"ח]]:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף