עריכת הדף "ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/כלי המקדש/ז" (פסקה)

== ה ==

'''זה שעל המשוררים כו'. ''' כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל זה בן הגרום על השיר שאמרו במשנה {{תוספת|ח|שם שקלים פ"ה.}} ובמס' סוכה פ' החליל {{תוספת|ט|נ"ג ע"ב.}} נתבארו כל התקיעות ושם {{תוספת|י|נ"ה ע"א.}} נתבאר שכשיש שנים או שלשה מוספין אין תוקעים לכלם אלא תקיעה אחת ויליף לה מדכתיב ובראשי חדשיכם ותקעתם איזהו חדש שיש לו שני ראשים, זה ראש השנה שיש בו מוסף ר"ח ומוסף ר"ה ואמר רחמנא חדשכם חסר שהכתוב עשאן כאחד לענין תקיעות, ואביי אמר שהוקשו כל החדשים זה לזה, פי' דכתיב ובראשי חדשיכם. וטעם מנין התקיעות נתבאר שם שא"א לתרועה מבלתי תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה דכתיב ותקעתם תרועה הרי תקיעה לפניה, תרועה יתקעו הרי תקיעה לאחריה. ונקראים שלשה לפי שיכול להפסיק ביניהם, ובקרבן תשע כי שלשה פרקים היו בשיר שהיו מפסיקים בו ובכל פרק היו תוקעים כדאיתא בתמיד, {{תוספת|יא|פ"ז מ"ג.}} ובערב שבת היו תוקעים שלש תקיעות לבטל העם כדאיתא בשבת. {{תוספת|יב|ל"ה ע"ב.}} ומ"מ עדיין לא קדש היום ואין עדיין חיוב סקילה לכך תוקעים עוד שלש להודיע שכבר קדש היום ויש חיוב סקילה {{תוספת|יג|כ"ה ברש"י סוכה שם נ"ג ע"ב ד"ה בין קדש לחול יעו"ש. דמשמע דרק בשבת דיש סקילה תוקעין אמנם בפרש"י חולין כ"ו ע"ב ד"ה תקיעה כתב דגם ביו"ט תוקעין יעו"ש וברש"ש בזה.}} וזהו להבדיל בין קדש לחול וכאשר נתבאר בה' שבת {{תוספת|יד|פ"ה הי"ח.}} בפירוש. וברגל היו מוסיפין לכבוד הרגל והכל בפ' החליל: {{תוספת|טו|סוכה שם.}}

''' אין פוחתים במקדש מכ"א תקיעות כו'. ''' כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל בפ' אין בערכין תנן {{תוספת|טז|ערכין י' ע"א.}} אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על מ"ח. וכולהו מפרש להו בסוכה פ' החליל כלומר אין פוחתין מכ"א תקיעות בכל יום. ויש שם יום שמוסיפים עד מ"ח כדמפרש ואזיל. ופסק כרבנן דסתם מתניתין דסברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד ותקיעה לחוד. וילפי' לה דכתיב ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו. ואי ס"ד תקיעה ותרועה ותקיעה חדא היא אמר רחמנא עביד פלגא דמצוה. ומהאי טעמא מותר להפסיק בין תקיעה לתרועה. והיינו דאמר ר' יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות יצא. דאילו לרב יהודה היה צריך לעשות תקיעה ותרועה ותקיעה בבת אחת. והא דאמר רב כהנא אין בין תקיעה לתרועה ותקיעה ולא כלום אזלא כר"י ולא קי"ל כוותיה: