עריכת הדף "אור שמח/תרומות/ג" (פסקה)

== יג ==

'''ישראל שהפריש מעשר ראשון כשהוא שבלים כו'.''' 

''' ירושלמי ''' חלה פ"א ה"ג מעשר ראשון שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה א"ר יוסי כתיב את מקדשו ממנו לא חלבו וחלב חבירו, פירוש ויליף מקרא דין דכתיב את מקדשו ממנו דהוא כוונתו על דבר המקדשו ואוסרו זהו התרומה שמעורב בתוכו שלא הורם ממנו, ומזה דרשו בערלה פ"ב שאם יפול לתוכו מקדשו אחד ממאה יעו"ש. ועל זה אמר דזה לא יתכן רק בשמירח ואח"כ הפריש תרומ"ע שבו שאז נתקדש ונאסר באכילה ע"י התרומ"ע שבתוכו [שלשון קדוש הוא על האיסור כמו פן תוקדש המלאה] אבל אם הפריש תרומת מעשר ואח"כ מירחו להמעשר לא בדא שאז כשימרח המעשר צריך להפריש גם תרומה גדולה שבשעה שהפריש התרומת מעשר לא היה מקודש ונאסר לאכילה על ידו המעשר ולא שייך למידרש מקדשו לבדו, ותו בעי כשהפריש ממנו עליו שהפריש מקדשו היינו את התרומת מעשר שמקדש ואוסר המעשר ללוי לאכול אז ידענא מקרא דאין צריך להפריש מהמעשר תרומה שניה הקודמו היינו התרו"ג שחל על כל הכרי, אבל אם הפריש ממקום אחר תרומת מעשר על המעשר אימא שיפריש ממנו תרומה גדולה [ועיין בירושלמי דמאי בתרומ"ע שחזרה למקומה הרי דקפיד קרא אם תורם מהכרי לבדו] היינו מהמעשר שהופרש עליו תרומ"ע ממקום אחר, ע"ז אמר ר' יוסי [ילפותא מקרא אחרינא] כתיב והרמותם ממנו את תרומת ד' מעשר מן המעשר ולא תרומה ותרומת מעשר וא"כ אין נפק"מ בין שהפריש התרומ"ע ממקום אחר בין שהפריש התרומת מעשר מהמעשר כשעוד לא מירחו והיו בשיבלין שעדיין לא נאסר באכילה מדין מעשר טבל ולא נתקדש כיון דמקרא זה יליף דלא כתיב מקדשו, וכצ"ל הגירסא בירושלמי הנך תרי בעי כשמירח וכשהפריש כו' קודם הך דאמר ר' יוסי כתיב והרמותם וכו' ומשום זה סתם רבינו ועיין במל"מ ודוק: