עריכת הדף "אוצר:מיזמים/אוצר השו"ת/תשפ"א/מטות מסעי" (פסקה)

= הערות בדף היומי =
== יומא דף פג עמוד א ==
=== כי פליגי בדלא אפשר בחולין ===
רש"י פירש שהוא באופן שלא יוותר מספיק מהחולין כדי צרכו של החולה. ונחלקו אם עדיף לעבור על איסור טבל או על איסור תרומה באותו מקצת תרומה. ולכאורה צ"ב דאם ע"י התיקון תהיה התרומה פחות מכזית לכאורה ודאי עדיף לעבור על איסור חצי שיעור דתרומה מלעבור על איסור טבל כשיעור [אלא אם כן נפרש באוכל לשיעורין וכל הנדון הוא על חצי שיעור, ולא משמע כן], ואם כן התרומה ע"כ צריכה להיות כזית וצ"ב דתרומה הרי חיטה אחת פוטרת את כל הכרי, ולא משמע שנצריכו אף בכה"ג להפריש שיעור דרבנן וממילא יחול שם תרומה על כל השיעור, כיון דאכתי יהיה זה איסור דרבנן שקייל מאיסור טבל דאורייתא וכדלקמן בגמרא {{ממ|ע"ב}}. ואם הכוונה לתרומת מעשר הלא היא מאית משיעור האוכל כולו, וכי אותו אדם אוכל מאה כזיתים להשיב נפשו, וצ"ע.

ולכאורה היה אפשר לפרש בדליכא בעלים התם ואי אפשר להפריש תרומה, וצ"ב מדוע מיאן רש"י בפירוש זה.

ובגוף הדבר צ"ב דבשלמא מאן דאמר טבל עדיף ס"ל דעדיף לעבור על איסור קל אף שרב בשיעור מלעבור על איסור חמור אף שהוא מועט, אך מ"ד תרומה עדיפא מנין לגמרא שסבירא ליה דתרומה קלה, שמא ס"ל שעדיף לעבור על איסור חמור בשיעור פחות. ומוכח דמילתא דפשיטא היא שעדיף לעבור על איסור קל בשיעור רב מלעבור על איסור חמור בשיעור מועט. אלא דעדיין צ"ע שמא ס"ל דתרוויהו חמירי כי הדדי ומכל מקום עדיף לעבור על איסור תרומה כיון דהוא שיעור מועט ומהיכי תיתי לגמרא ד"טבל חמור". וע"כ צריך לומר שאחר שאותו מאן דאמר מסכים לסברת "חזיא לכהן" ממילא הוא חמור יותר מחמת סברא זו, ועדיין יל"ע בזה. (ש"ס יידן)

== יומא דף פג עמוד ב ==
=== ורצתי למזרחה של תאנה ===
ויליף לה מקרא "ממגד תבואות שמש", וצ"ב הלא מחצות ואילך השמש נוטה מערבה, וכל היום כולו נוטה כלפי דרום ולכאורה עדיף לו לקחת מצד דרום. ויל"ע אולי כוונתו שבאותה שעה היתה השמש מזרחית, ויל"ד אם ההשפעה על מתיקות הפרי היא באופן מיידי במקום שהשמש זורחת כעת דלכאורה אינו כן, וצ"ב. (ש"ס יידן)

=== קפחת את הרועה כו' קפחת את העיר כולה ===
יש להבין מה היה המו"מ ביניהם, וגם לכאורה אין לדמות קיפוח הרועה לקיפוח כל העיר שהרי את הרועה כפה ואילו בני העיר הקיפוהו ברצון עצמם. ואולי הא גופא קאמר ליה שלא תסבור שכפיתת הרועה היתה בע"כ משא"כ נתינת בני העיר, כי האמת שגם נתינתם לא היתה בלב שלם רק כעין כפייה וממילא נמצא שעדיף לכפות אדם אחד כדי צרכו מלכפות כל העיר באופן זה. (ש"ס יידן)

=== תא שקיל כו' ===
אפשר לבארו ע"ד רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם שבים, והיה זה חומץ בן חומץ ולכן אף אביו הושיט ידו לסייע לו במעשה גזילה. וע"כ גזילה הויא כיון שהניחו במקום הינוח, וגם כן מוכח ממה ששיקר לו עבור זה באמור לו חלומות של בין השמשות אין בהם ממש, ועשה כן לכאורה כדי להציל את ממונו. ויל"ד אם מותר לשקר בשביל להציל את ממונו, ואולי הוא מצות עשה דמדבר שקר תרחק ואינו צריך לבזבז יותר מחומש והיה שם ממון יותר מחומש נכסיו. או שנאמר שלא היה זה שקר כי באמת חלומות של בין השמשות על דרך כלל אין בהם ממש מהטעם המבואר ברש"י אלא דמ"מ באותו מקרה היה בהם ממש והוא אמר לו על דרך כלל. (ש"ס יידן)

== יומא דף פד עמוד א ==
=== אלא בגובתא דנחשא ===
נראה פירושו שישתה בכמין קש ועל ידי זה לא יביט בבבואה המשתקפת על פני המים בשעה ששותה מן המים, וכמבואר בהמשך הגמרא שאין קפידא בגובתא דנחשא דווקא אלא הוא הדין בגובתא דדהבא, כי עיקר הקפידא הוא שלא ישתה ישר מן הכוס אלא באמצעות קש וכנ"ל. (ש"ס יידן)