עריכת הדף "אדרת אליהו/במדבר/א" (פסקה)

== כ ==

'''ויהיו בני ראובן בכר ישראל כו'.''' כאן כתב סדר היחוס שהוא בכור וכמ"ש בד"ה ובחללו כו' ולא להתיחס כו' אבל בדגלים יהודה תחלה כמ"ש בד"ה שם והכל כסדר התולד' וכן בני השפחות רק גד שהוא בכור לשפחת לאה סידר בסוף דגל ראובן ודן שהו' בכור לשפחת רחל קבעו ג"כ ראש הדגל וכסדר תולדת' כמ"ש בפרשת ויחי וכמ"ש נפתולי אלוהים נפתלתי ור"ל שנתחבר' שפחת' עם שפח' לאה אבל לא לומר עם לאה בעצמה דודאי אינה שוה במנין הבנים:

'''תולדתם למשפחתם.''' פי' שכ"א בא אל משה והתיחס לפניו על משפחתו ועל בית אב שלו. שהמשפחות חלוקין לבית אבות וכ"א כתב את שמו לפניו ולא שם אביו וז"ש לגלגלתם שהשם עיקרו בגולגלת והבן. ואמר זה הכתוב שלא שלחו שמותם לפני מרע"ה רק באו עצמן לפניו וכתב כל גולגלת בשמו ואמ' במספ' שמות של"ת שכתב הכללים לבד בכל משפחה או בית אב או כל אב כמה בנים יש לו ואמ' מבן עשרים כו' כל יצא כו'. שני תנאים אחד שיהיו בן עשרים. ב' שיהיו יצאי צבא לאפוקי הזקנים והחלשים וזה שחזר בכולם שאל"כ שהוא רק טעם בלבד לא ה"ל לחזור בכולם ופסוק זה על היחוס ופסוק שני פקדיהם הוא על המנין והמנין הוא רק על השבט בכללו ואחר שהגידו שמותם מנו השמות של כל השבט ביחד ולא מנו לא לבית אבות ולא למשפחות וז"ש פקדיהם למטה כו' וכן אמר למעלה ויתילדו על משפחתם כו' ר"ל שהתייחסו כו' ואח"כ אמר ויפקדם במדבר סיני. ואמר בבני שמעון פקדיו במספר כו'. פי' של"ת שהתייחסו כל השבטים ביחד ואח"כ ייחס כל שבט לבדו ואמרה התורה שאינו כן אלא מתחיל' באו כל השייכין לראובן ואח"כ לשמעון וממילא ה"ה בכל השבטים וז"ש לבני ראובן כו' הכל בלמ"ד שבאו כל השייכין לראובן ויתילדו כו'. אבל בבני נפתלי שלא נשארו רק הם אמר בני נפתלי. וכן אמר כל זכר בתחל' בראובן ושמעון שג' תנאים צריך זכר. מבן כ'. ויוצא צבא. אבל בשאר קיצרה התורה ובודאי כל יוצא צבא הם זכרי' אלא שדרך התורה לבאר בכלל ובפרט. מתחלה בכלל כל זכר ואח"כ בפרט מבן עשרים כו' ולכך קיצרה בשאר:

'''ע"ד רמז''' 

''' י"ב ''' חושים בסוד י"ב שבטים והן כסדר הדגלים וסדר דגל השני שהוא בסוד הגבורה כי ד' דגלים הן ד' רגלי המרכבה הידועין והבעלי גבורה הם בעלי עיינין כידוע בהיכלות ושם מעייני כדאי השליח למשלחו. את משה אל בני ישראל. כדאי מי שנשתלח אצלו לשלוח וכדאי השליח למי שנשתלח. אל בני ישראל. זכות ישראל גרמה. בהר סיני. שכלן נאמרו למשה מסיני: על כל מעשה בני אדם כמ"ש בפ' פקודי שם ואמר ז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך כו' והוא כסדר החושים בדגל הזה ראי' שמיעה מעשה אבל בסדר הבבות יד ימין קודם לרגל שמאל יד בסיון ורגל בתמוז וכו' יד לתורה שניתנה מיד ליד ורגל להילוך שבו הלכו המרגלים ונאמר כי עיניו על דרכי איש {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#כא|איוב לד כא]]}} עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#ט|רות ב ט]]}} ואמרו הלך אחרי עיניו והן כסדר ממטה למעלה הרגלים והכליות והידים:


{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}