עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קט" (פסקה)

==ג==

ג) אך כל זה הוא למאי דס"ד דמשאל"ס מותרת, אך למסקנא שצריך שהעלום מן המים וניכרו שפיר יש לומר אצלה בדדמי, דכיון שידעה או נתוודעה שנטבע שוב לא תידוק שאותו העלוהו ותסמוך על דברי העד שודאי הוא הוא שהרי יש לה רגלים לדבר מאחר שנטבע, כי יותר רחוק שהנטבע במשאל"ס ינצל מהעומד בקשרי המלחמה, ולמה במלחמה הסמוך על דברי העד שמת מפאת שידעה שירד למלחמה, והכא לא תסמוך על דברי העד שהוא הוא מפאת שידעה שנטבע, וא"כ אכתי דברי התוס' בע"ב ד"ה וקאמרה סימנין צ"ע:

{{מרכז|'''וזה אשר השיב לו שליט"א'''}}

'''ידידי''' בני, מה שהקשית על מ"ש דבמים לא שייך שהאשה תאמר בדדמי דע"כ תידוק עד שתדע שנטבע, והקשית דמ"מ קשה למה דמסיק דטביעה לבד לא מהני דמשאל"ס אשתו אסורה, א"כ כיון שיתוודע לה שנטבע שוב לא תידוק על ההעלאה מן המים שהעלו את בעלה מת:

'''זה''' תשובתי כי בהגוזל בתרא דבנחיל של דבורים דרבנן האמינו אפי' אשה לומר מכאן יצא נחיל זה, כמו כן יש לומר בידוע עפ"י עדים שנטבע במשאל"ס שוב נאמן אפי' אשה בלא טעמא דדייקא, דמה שאין ע"א נאמן בעצמותו הוא רק משום דילפינן דבר דבר מממון, וא"כ במילתא דרבנן דבממון גופה נאמן למה יהי' דבר שבערוה חמור ממנה, ודעת התוס' יומא (נ"א) בד"ה דוחה דאפי' בגז"ש אמרינן דיו, והן אמת שהדבר ברור שבמקום שתקנו תקנה גמורה שנחתינן לנכסי' ויהי' בו משום גזל גמור לא יהי' ע"א נאמן רק בנחיל של דבורים שאף חכמים לא תקנו שיהי' בו גזל גמור בזה האמינו אפי' אשה, ועל כן גם בדבר שבערוה במקום שתקנו חכמים שיהי' ספק אשת איש גמור לא יהי' ע"א נאמן, אך במשאל"ס שאם נשאת לא תצא בזה אני אומר דשוב נאמן עד אחד, וא"כ כיון שדקדקה האשה שנטבע במשאל"ס שוב ליכא רק חשש בדדמי:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>