עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''חמשה מעשים תמים יש בבהמה וכו' אבל השן מועדת מתחלתה וכו' והבהמה מועדת מתחלתה לרבוץ על פכים קטנים וכו'.''' עיין במ"מ וכ"מ ולח"מ וקוטב דבריהם דתליא בזה אי פסקינן כלישנא קמא דר"א דמחלק בין פכים קטנים לגדולים דהוא ג"כ לישנא בתרא דאיכא דרמי לה מירמא או דלישנא בתרא חשוב האיכא דאמרי דלא מחלק בין פכים קטנים לגדולים. והרמב"ם פסק כהאיכא דרמי לה מירמא והרי"ף והרא"ש פסקו כאיכא דאמרי והנה הנמוק"י בשם הרמ"ה כתב להוכיח דקיי"ל כהאיכא דאמרי מהא דשני פרות אחת רבוצה ואחת מהלכת דבעטה מהלכת ברבוצה פטורה דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור אלמא דסתם רביצה על הארץ הוי משונה וכש"כ על פכים קטנים ודברי הרמ"ה תמוהים דהא ודאי דדרך הבהמה לרבוץ בחצר ולא קאמר הגמרא דהוי משונה אלא ברה"ר והגר"א ז"ל בביאורו לחו"מ סי' שפ"ט הביא דברי הרמ"ה והוסיף תיבת ברה"ר וכתב אלמא דנקרא רביצה על הארץ ברה"ר משונה וכ"ש על כלים אפילו קטנים ודבריו תמוהים דאיברא דברה"ר הוי משונה גם רביצה על הארץ אבל הרמ"ה מביא לרשות הניזק דחייב בה שן ורגל, אם לא דנימא דסובר הרמ"ה דאין חילוק בין רה"ר לחצר חבירו ולא הוי אורחי' לרבוץ אלא בחצר בעליה שהיא שם תמיד או במרעה אבל בחצר אחר לאו אורחי' כמו ברה"ר וזהו כונת הגר"א ז"ל. והרמב"ם דס"ל דרביצה אפילו על פכים קטנים אורחיה הוא לכאורה יחלק בין רה"ר לחצר חבירו דרק ברה"ר הוי שינוי, אך באמת בעיקר הדבר מה דפשיט ליה להרמ"ה דמכיון דאמרינן דרביצה הוי כל המשנה מוכח מזה דרביצה הוי שינוי והוי תולדה דקרן נראה דלא שייך זה לזה כלל. ועיין במה שנכתוב לקמן בהלכה ח' במה שכתב הרא"ש לענין מחזרת וקופצת דהוי לאו אורחיה לענין זה דאינה פטורה מטעם רגל ברה"ר ומ"מ משלם נזק שלם וא"כ ה"נ אף אם נאמר דרביצה אפילו ברה"ר הוי רגל, בכ"ז מכיון דלאו אורחה לגמרי לרבוץ ברה"ר אין לה רשות לזה וממילא פטורה עליה המהלכת מטעם כל המשנה ובא אחר ושינה בו דהא ה"נ הוי בעי הגמרא למימר על כסות וכלים שהניחן הבעלים ברה"ר דפטורה הבהמה שאכלה מטעם כל המשנה ולגבי האדם המניח לא שייך גדר קרן אלא משום דלא הי' לו רשות להניחן וע"ז שהניח בלא רשות נקרא כל המשנה, וא"כ ה"נ ברביצה אין אנו מוכרחים לומר דהרביצה ברה"ר הוי קרן אלא דלענין זה הוא לאו אורחיה דאין לה רשות לרבוץ וממילא פטור המזיק מטעם כל המשנה. אבל הוי שפיר תולדה דרגל וכדעת הרמב"ם דעל פכים קטנים אורחיה ולא נצטרך לחלק בין רה"ר לחצר חבירו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף