עריכת הדף "אבן האזל/מאכלות אסורות/טז" (פסקה)

== ו ==

'''והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה כמו שיתבאר בהלכות שחיטה אוסרין בכל שהן עד שיגביה אותן. וכן גיד הנשה שנתבשל עם הגידין או עם הבשר בזמן שמכירו מגביהו והשאר מותר שאין בגידין בנותן טעם, ואם אינו מכירו הכל אסור מפני שהוא בריה בפני עצמו הרי הוא חשוב ואוסר בכל שהוא.''' 

''' במה ''' דפסק בשו"ע סי' ק' דאבמ"ה הוי ברי' העיר בראש יוסף וכן ביד אברהם דזה א"א אלא למ"ד בהמה בחיי' לאברים עומדת אבל למ"ד לאו לאברים עומדת א"כ לא נאסר משנוצר רק לאחר שנתלש ולכו"ע לא הוי בריה, ונראה דיש לומר דמה דאמרינן דאין יצירתו באיסור לא הוי בריה היינו היכי דהאיסור נולד אח"כ דע"כ אינו בעצמו, אבל אבמ"ה עיקר האיסור הוא בעצם האמ"ה ורק דקודם שנתלש כיון דלא הי' עומד שיתלש לא חל עליו שם איסור, אבל בודאי הדין כבר היה מקודם דאם יתלש יהי' אסור ואף דלענין אין איסור חל על איסור אמרינן דלמ"ד לאו לאברים איסור אבמ"ה בא אח"כ היינו דהבהמה לא נעשה עלי' שם איסור אבמ"ה לאברי' כיון דלא קיימא לכך ומשו"ה אכל צפור טהורה בחיי' רבי פוטר דאין על שלמה שם אבמ"ה אבל מ"מ עיקר הדין הוא משעת יצירתה דכשיתלוש ממנה אבר יהי' אסור.

''' אח"כ ''' ראיתי שהגאון מוהרב"צ מווילנא כתב בהגהת מטה יהונתן בשם ס' טור האבן להשיג על הכו"פ שכתב דתולעים הגדלים בהפירות אם יש להם דין ברי' תלוי בזה דאם קודם שפירש אינו אסור לא הוי בריה, וכתב הטור האבן מדברי התורת הבית דעיקר טעם דמשעת יצירתו אינו אלא לומר דמשום זה איסורו בעצם וצורת הדבר הוא האיסור, אבל שור הנסקל וצפורי מצורע דבר אחר גרם האיסור, וכ' ע"ז הגאון מהר"ב ז"ל דא"כ גבי נבלה נמי בשביל שהיא בהמה טהורה זה גרם האיסור נבלה דאילו דגים וחגבים לית בהו איסור נבלה, והנה על קושייתו לדחות דברי הטור האבן אפשר לומר דהא בעינן בריית נשמה ורק דגיה"נ כיון דנולד בבריית נשמה אף דעכשיו אין בו נשמה הוי ברי', ולכן בתולעים שפיר כיון שפירשו נעשה עליהם שם תולעת, אמרינן דהוא ברי' בבריית נשמה אבל נבלה קודם שנתנבלה ליכא דררא דאיסור ומשנתנבלה ליכא עליה שם בריית נשמה, אבל על אבמ"ה קשה דלמ"ד לאו לאברים עומדת ה"נ כ"ז שהיתה חי' לא הי' עליה שם איסור ומשנתלש ליכא בריית נשמה.