עריכת הדף "
אבן האזל/גזלה ואבדה/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''בד"א כשהיה חייב לשלם מחמת עצמו, אבל אם היה חייב לשלם מחמת אביו אינו משלם חומש, כיצד כגון שגזל אביו או גנב או שהיה חייב לאחרים והבן יודע וכפר [הבן] ונשבע ואח"כ הודה משלם הקרן בלבד שנאמר אשר גזל על גזלו הוא מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו.''' ''' בגמ' ''' אוקים ר"ה בדר"י בשעמד בדין והניח הגזלן אחריות נכסים והא דפטור מחומש לפי שאין משלמים חומש על כפירת שעבוד קרקעות, והקשה הרא"ש בש"מ דא"כ למה לן קרא דאשר גזל דעל גזל אביו אינו מוסיף חומש, וכ' הרא"ש דלרהבדר"י הוי קרא אסמכתא בעלמא, ולרבא דאוקים כגון שהיתה דסקייא של אבא וכו' ולא ידע הבן ניחא דצריך קרא אף דהאדם בשבועה פרט לאנוס הו"א דזה רק לענין אשם אבל חומש חייב, והנה הרמב"ם כתב כתירוצא דרהבדר"י דהא כתב והבן יודע, ומה שלא כתב כתירוצא דרבא נראה דלתירוצא דרבא בודאי קשה ל"ל קרא דכיון שלא ידע שדסקייא של אביו מופקדת ביד אחרים עם הגזלה, א"כ לבד מה שנשבע בשגגה הנה אין עליו חיוב ממון כלל והיכי אפשר לחייבו קרבן שבועת הפקדון דצריך דוקא כפירת ממון ובלא האדם בשבועה פרט לאנוס הי' אפשר לחייבו משום שבועת ביטוי ולא משום שבועת הפקדון ולרבא ודאי צריך לומר דאסמכתא בעלמא הוא, אלא דעכ"פ קשה דלמה כתב הרמב"ם דרשא דאשר גזל כיון דהוא שעבוד קרקעות ובפ"ח כ' הרמב"ם דנתמעטו קרקעות מכלל ופרט וכלל, ובפ"ח מה' שבועות כתב דשעבוד קרקע הוא כקרקע. ''' והנה ''' הרמב"ם לא כתב כשעמד בדין דבגמ' אוקי הכי למ"ד מלוה ע"פ אינו גובה מן היורשין, אלא דצריך להוסיף דאף דמיניה דידיה ודאי גובה מקרקע ומ"מ במלוה ע"פ חייב ק"ש והתוס' בב"מ דף ד' כתבו דבאמת מיירי דאין לו בני חרי, אבל מפשטות דברי הרמב"ם לא משמע כן וצ"ל כמש"כ הרמב"ן בשבועות דף ל"ז דמלוה ע"פ כיון דאיכא נמי מטלטלין אין התביעה דוקא על הקרקע ורק מלוה בשטר כיון דטורף מלקוחות הוי עיקר תביעה על הקרקע ע"ש, ולפי"ז יקשה לכאורה אמאי אינו חייב ק"ש כיון דלא עמד בדין והוי מלוה ע"פ, אך באמת הוא פשוט דזה אינו אלא מיניה דידיה דגובה נמי ממטלטלי, אבל מיתומים כיון דאינו גובה אלא מקרקע ודאי הוי שעבוד קרקעות, וממילא נשארה קושיית הרא"ש במקומה דלמה צריך לקרא דאשר גזל וברייתא אפשר לומר דאסמכתא בעלמא הוא אבל על הרמב"ם קשה במה שהוצרך להביא קרא דאשר גזל. ''' והנה ''' הקצוה"ח בסי' נ"ט הביא מדברי הרשב"א דמה"ת מטלטלי דיתמי נמי משתעבדי איברא דמה שציין לדבריו פ' הכונס חפשתי ולא מצאתי, ומה שהביא ממש"כ בסוף מס' קדושין שכתב וז"ל והיכי דלא גבי בע"ח מטלטלי דיתמי אינו תורה דמדינא גבי אלא משום דלאו עיקר אסמכתי' אמטלטלי ע"ש, אך המעיין בדברי הרשב"א שם ובמה שסיים את דבריו מוכח דאין כונתו שם דמה"ת משתעבדי גם מטלטלין אלא דהך סברא דלא עיקר אסמכתי' אמטלטלי מהני נמי מה"ת וכמש"כ שם דירדה תורה לסוף דעתן של בריות, וכונתו שם רק לומר דלא נימא דאמטלטלין מעיקר דינא לא שייך שעבוד כלל, ואפי' שעבדו בפי' לא מהני לזה כתב שם דמדינא הי' גובה והיינו דשייך שעבוד, אלא דבשביל דלאו אסמכתי' אינו גובה ונ"מ דבשעבדו בפי' גובה וזהו שחידש דמלוה גרע מטלטלין ואפי' שעבד להמלוה בפי' אינו גובה, ותמיהני על הקצוה"ח שלא עיין היטב בדברי הרשב"א. ''' והנה ''' בב"ק דף י"א בהא דמשני כשעשאו אפותיקי כתבו התוס' דעכשיו גובין מיתמי ודורקא בעבדים, אבל בעשה שורו אפותיקי דאינו גובה מלוקח אינו גובה גם מיתמי, והוכחתם דהא אוקי מעיקרא ביתמי, אבל המאירי בש"מ כתב בשם הגאונים דגובה מיתמי, וכן כתב הרשב"א בסוף קדושין הנ"ל ע"ש וצ"ל דיפרשו כפירש"י דלמה דמשני כשעשאו אפותיקי לא מיירי ביתמי. אבל ראיתי עוד בש"מ בשם מהר"י כץ שכתב דר"ת פי' במקום אחר דהיכי ששעבדו בפי' גובה ממטלטלי דיתמי ותקשה ממש"כ כאן התוס' דאינו גובה מיתמי וכתב דכאן כתבו זה התוס' אי שעבודא לאו דאורייתא ומלוה ע"פ אינו גובה מיתומים דאז גם שעבדו בפירוש לא מהני אלא משום נעילת דלת וכיון דאינו גובה מלקוחות אינו גובה מיתומים אבל ר"ת שם פסק להלכה דמלוה ע"פ גובה מן היורשין דשעבודא דאורייתא, ולכן היכי דשעבד בפי' מטלטלין מהני לגבות מיתומים, ולפי"ז גם ר"ת סובר להלכה כהגאונים ואין צריכין למש"כ דהגאונים יפרשו כפירש"י דגם לפי' התוס' מיושב. ''' ונראה ''' להביא ראיה לדעת הגאונים מהא דאמר ר' יוחנן בב"מ דף קי"ד משכנו ומת שומטו מע"ג בניו ומשמע דוקא מיתומים ולא מלקוחות, ואף דגבי לקוחות איכא תקנת השוק מ"מ נ"מ גם מכר בפחות. וכן ברמב"ם וטוש"ע לא הוזכר אלא דגובה מיתומים, ומוכח דף דב"ח קונה משכון מ"מ לא מהני לגבות מלקוחות ולא עדיף מאפותיקי דג"כ אלים השעבוד, ומ"מ לא מהני בשורו אפותיקי לגבות מלקוחות, וכן מוכח בפשיטות פסק ההלכה דגבי שורו אפותיקי פסקו דבמכרו אין בע"ח גובה, וגבי משכון פסקו דגובה מיתומים, ולפי דעת התוס' דבע"ח ולקוחות שוין הו"ל להפוסקים להזכיר בשניהם יתומים ולקוחות, וע"כ דבאמת אינו כן ואפותיקי ומשכון שוים דמיתומים גובה ולא מלקוחות, והגר"א ז"ל בסי' קי"ז הזכיר ד' התוס' כאלו הם פשוטים להלכה אבל מפשטות הפוסקים נראה כדעת הגאונים. ''' והנה ''' זה עכ"פ יש לנו יסוד מדברי הרשב"א דשעבדו בפי' מהני גם במטלטלין מה"ת ולפימש"כ מהר"י כ"ץ זהו למ"ד שעבודא דאורייתא, אבל למ"ד של"ד גם בעשאו אפותיקי אינו גובה מיתמי, ועיין מש"כ הקצוה"ח שם לענין שעבדו בפי' דלא מהני אי של"ד מד' התוס' והריטב"א, איברא דהרשב"א בקדושין י"ג אינו סובר כן, ועכ"פ לדעת הרמב"ם נוכל לומר כן, ועכשיו נראה דהנה הפנ"י כתב במה דפריך בגמ' ונחייב בנו חומש אשבועה דידי' דאין לומר דגזה"כ הוא, דהא לא נתמעט אלא דעל גזל אביו אינו מוסיף חומש, והיכי דכפר הבן ממון הוי גזל דידיה, ולפי"ז אפשר לומר דזהו דוקא בגזלה קיימת או למה דמשני אח"כ בעמד בדין ואיכא אחריות נכסים דכיון דנשתעבדו הנכסים שיכול לגבותם גם מלקוחות הוי כמו חפץ מסויים שיש בידו וכופר והוי גזל דידיה, אבל בשעבדו מטלטלין היכי דאינו גובה אלא מיתומים ולא מלקוחות יש לומר דאינו אלא כמו זכות לגבות החוב, אבל לא הוי כמו שיש ביד הבן ממון הנגזל ושפיר אפשר שיתמעט מקרא דאשר גזל דעל גזל אביו אינו מוסיף חומש כיון דאינו תובע אלא מכח אביו. והגמ' דלא משני כן הוא דכיון דאזיל למ"ד מע"פ אינו גובה מיורשין, א"כ גם בעשה שורו אפותיקי אינו גובה כמש"כ, ולכן הוצרך לשנויי בשעמד בדין ולפי"ז באמת אינו אלא אסמכתא כמש"כ הרא"ש. אבל להלכה דקיי"ל דמע"פ גובה מן היורשין איכא נ"מ בעשה שורו אפותיקי וכנ"ל, ואין אנו צריכים לומר דמדאורייתא איכא נ"מ בין יתומים ללקוחות דאפי' אינו אלא מדרבנן מיושב דקרא דאשר גזל אינו מיותר אלא דמקרא ידעינן דרק על גזלו מוסיף חומש ולא על גזל אביו וכיון דעכשיו הפקיעו חכמים השעבוד ממטלטלין כשעשאו אפותיקי דאינו גובה מלקוחות לא אלים השעבוד ולא הוי כפירת ממון שלו אלא כפירת חוב אביו וכנ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף