עריכת הדף "
מזרחי/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לד == '''בעל הבור בעל התקלה אע"פ שאין הבור שלו כו'.''' פירש מפני שהבור הזה שחפר אוחו ברשות הרבים הוא תקלה לעוברי דרכים כנה התקלה בשם בור וכתב בעל הבור במקום בעל התקלה לא שהוא בעל הבור ממש שהרי אין הבור שלו מכיון שחפרו ברשות הרבים אלא שהכתוב חייבו על התקלה שנעשת בו כאילו היה בעליו והיינו דאמר רב גידל בפ"ק דפסחים שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו להתחייב עליהם ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ מו' שעות ולמעלה ומייתי לה נמי בפרק המניח את הכד רבי אליעזר משום רבי ישמעאל: '''כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ואפילו סובין.''' בפ"ק דב"ק פרש"י דהוה ליה למכתב בעל הבור ישלם כסף לבעליו ישיב למה לי אלא לרבות כל השבות ואם תאמר אי הכי קשי קראו אהדדי כתיב בבור ישיב לרבות שוה כסף ואפי' סובין וכתיב בשן ורגל מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם וגמרי מיניה כולהו אבות נזיקין בג"ש דתחת תחת נתינה נתינה ישלם כסף כסף לשלם כלהו ממיטב כבר תרצו זה בפ"ק דב"ק לא קשיא הא באית ליה הא בדלית ליה דהיכא דאית ליה שדות טובות ורעות משלם ממיטב והיכא דלית ליה לא שדות ולא כסף ישיב ואפילו סובין ולא אמרינו ליה זיל טרח וזבין ואייתי לי כסף: '''והמת יהיה לו לניזק ושמין את הנבלה ונוטלה בדמים ומשלם לו המזיק עליה תשלומי נזקו.''' שבמכילתא שנינו אתה אומר לניזק או אינו אלא למזיק אמרת אילו לא כך היה מת"ל והמת יהיה לו פי' אם נפרש והמת יהיה לו למזיק ליכתוב רחמנא בעל הבור ישלם ולישתוק מוהמת יהיה לו ופשיטא דכיון דשלם לו הנבלה שלו היא אלא לניזק מגיד ששמין לו דמי נבלתו ומנכה לו דמי נזקו אבל בפרק הפרה אמר רבא שור ואדם שדחפו לבור לענין כלים ושור פסולי המוקדשין אדם ושור חייבין ובור פטור מ"ט אמר קרא והמת יהיה לו במי שהמת שלו יצא זה שאין המת שלו למימרא דפשיטא ליה לרבא והא מיבעיא בעי ליה לרבא דבעי רבא שור פסולי המוקדשין שנפל לבור מהו האי והמת יהיה לו במי שהמת שלו יצא זה שאין המת שלו או דילמא והמת יהיה לבעלים מטפלים בנבלה הוא דאתא בתר דבעיא הדר פשטה אלא בעלים מטפלין בנבלה מנ"ל נפקא ליה מן והמת יהיה לו דשור דבפרק קמא דבבא קמא תנא דבי חזקיה והמת יהיה לו לניזק או אינו אלא למזיק אמרת לא כך היה ופירשו בגמ' מאי לא כך היה אמר אביי אס"ד נבלה דמזיק הויא לכתוב רחמנא שור תחת שור ולשתוק והמת יהיה לו למה לי ש"מ לניזק ואם כן איך הניח רש"י תלמוד ערוך שהוא העיקר שהרי לא מצינו שום חולק על דברי רבא ועוד שהוא בתראה וראוי לסמוך עליו ותפש דברי המכילתא שלא הוזכרה בגמרא כלל דמשמע דלאו דסמכא הוא. וי"ל אע"ג דקרא דוהמת יהיה לו דבור לא דרשינן ליה אלא למי שהמת שלו ולא לבעלים מטפלים בנבלה מ"מ כיון דיליף משור שהבעלים מפטלין בנבלה ה"ל כאילו כתיב ביה בבור עצמו ולפיכך פירש אותו לבעלים מטפלין בנבלה אע"ג דגופיה דקרא לאו להכי הוא דאתא אלא למי שהמת שלו ואם תאמר בלאו קרא דוהמת יהיה לו דשור תיפוק ליה דבעלים מטפלין בנבלה בין לשור ובור בין לשאר כל נזקין דהשתא אי הוו ליה כמה טרפות כשעור כל דמי נזקו הוה יהיב ליה בעל כרחיה דניזק כדאמר מר ישיב לרבות שוה כסף ואפילו סובין נבלה דידיה מבעיא כבר תרצו בזה בפ"ק דב"ק לא נצרכה אלא לפחת נבלה והכי אמר רחמנא דמשעת מיתה קאי ברשותי' דניזק ואם הסריחה ופחתה דמיה משעת מיתה ועד שעת העמדה בדין פסידא דניזק הוא ומשלם ליה מזיק מה שהנזק יתר על הדמים שהיתה נבלה שוה בשעת מיתה ואם תאמר היכי מצו לאוקמי הכי והא תניא בפרק המניח כחש הניזק מחמת המכה ונראה עכשו הזקו גדול יותר משעת הנזק נותן לו כפי הנזק שבשעת העמדה בדין משום דקרנא דתורא קבירא ביה כבר תרצו החוספות בזה בפ"ק דב"ק שאני התם דלא מתה ויש לו להמתין עד שתתרפא אבל הכא מיד היה לו למכרה פי' דבלא מתה לא פשע הניזק על שלא העמידו מיד בב"ד משום דמצי למימר שהיה ממתין אולי תתרפא ולטובת המזיק היתה כונתו אבל במתה פשע הניזק על שלא מכרה מיד מאחר שכל עוד שהוא מתאחר למכרה היא מוסיפה בפחת ואם תאמר והלא מהלשון של רש"י שאמר ושמין את הנבלה ונוטלה בדמים ומשלם לו המזיק עליה תשלומי נזקו אינו מורה על הפחת דמשעת מיתה עד שעת העמדה בדין אלא על שהניזק מטפל בנבלה עצמה והמזיק משלם המותר שביו שויון הנבלה והנזק שהזיק לו י"ל דהא דתרצו בגמרא לא נצרכה אלא לפחת נבלה אינו אלא באם אינו עניין לבעלים מטפלין בנבלה עצמה תנהו לפחת נבלה אבל המובן מן והמת יהיה לו אינו אלא על הנבלה עצמה שהבעלים מטפלין בה ולא המזיק וזהו שאמרו במכילתא ששמין לו דמי נבלתו ומנכה לו דמי נזקו דליכא למימר שמה שתרצו בגמרא לא נצרכה אלא לפחת נבלה אינו אלא לפי לשון הברייתא דתנא דבי חזקיה אבל הברייתא של מכילתא אינה סובלת זה דאיכא לאקשויי עלה מה שהקשו בגמרא טעמא דכתב רחמנא והמת יהיה לו הא לאו הכי ה"א נבלה דמזיק הויא השתא אי אית ליה לדידיה כמה טרפות יהיב ליה דאמר מר ישיב אפילו סובין דידיה מיבעיא ועל כרחך לתרץ אותה כמו שתרצו הברייתא דתנא דבי חזקיה שלא נצרכה אלא לפחת נבלה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף