עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ג/נה" (פסקה)

==כח==

כח) ולענין קנינו של נכרי במטלטלין אם בכסף או במשיכה רשמתי בקונטרס אסיפת דינים מערכת בכור בהמה {{ממ|[[שדי חמד/בכור בהמה/ג/א#א|סי' ג' אות א']] סק"א עד סקי"ב}} ובדעת הרשב"א כתב מרן מוהרטי"א בהל' יו"ט פ"ב דבכורות אות י"ז דף י"ז ע"א (מדפוס ווארשא) ד"ה והנה בפ"ב וכו' דהריב"ע בשו"ת מוהרש"ך ח"ב סי' קי"ז כתב דס"ל כהרמב"ם דקונה בכסף או משיכה וכ"כ הכנה"ג ח"מ סי' קצ"ד אות י"ג וכתב ע"ד דבחידושי הרשב"א לחולין דף ל"ט ע"ב מפורש דס"ל כר"ת דמשיכה קונה עי"ש, וכ"כ בשו"ת עטרת חכמים יו"ד סי' כ"ד ד"ה אמנם וכו' דהרשב"א בחולין הנ"ל ס"ל כר"ת, ושכ"ד הרמב"ן שם וכ"נ דעת הריטב"א בחידושיו לע"ז דף ע"א ועי' לה"ה פ"א מהל' זכיה שכתב בהל' י"ד דהרמב"ן לא ס"ל כהרמב"ם ומרן הב"י ביו"ד סי' קל"ב ד"ה כתב עוד הרשב"א וכו' הביא דברי הרמב"ן ושלזה הסכים הרשב"א דמ"ש אמימר משיכה בנכרי קונה לאו משיכה דוקא קאמר אלא אף משיכה וה"ה למעות הילכך כל שהקדים לו מעות וכו' מותר עי"ש ומלבד דקשה דברי הרמב"ן אהדדי ממ"ש ה"ה בשמו וכן הקשה ר"ע איגר בתשו' סי' ל"ז ד"ה אמנם וממ"ש בחידושיו לחולין הנ"ל קשו ג"כ דברי הרשב"א אהדדי ממ"ש בחידושיו לחולין הנ"ל, ור"ע איגר שם כ' דכדאי הם הנך פוסקים לסמוך עליהם לעשות מזה ספק בקנין כסף עי"ש, ולי ההדיוט צ"ע כיון שאין סברתם מבוררת וסתראי נינהו מאי חזית דסמכת אהא וכו' ולפי מה שכתבתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' י' דכשסותר הרשב"א אהדדי ממ"ש בחידושיו לתורת הבית נקיטינן כמ"ש בתה"ב (ועיין עוד במה שרשמתי לקמן ב[[שדי חמד/כללים/ק/טז|מערכת הקו"ף אות ט"ז]] ד"ה והיכא) ניחא דהא מ"ש מרן בב"י הוא מ"ש בתה"ב אבל לסמוך שזהו סברת הרמב"ן זוהי שקשה וצריך לעיין בדברי מוהרש"ך וכנה"ג הנ"ל אם הזכירו דברי הרשב"א והרמב"ן ואין מצוים אצלי (אחר זמ"ר ראיתי להרב מלאכת שלמה חכים דף כ"ג שהאריך בסתירת דברי הרמב"ן והרשב"א בזה וכתב בשם הכה"ג דמתשובת הרשב"א במיוחסות לרמב"ן סי' רכ"ה נראה דס"ל כסברת הרמב"ם):

ואני מצאתי בשו"ת חת"ס {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/שיב|יו"ד סי' שי"ב]]}} דהכריח שדעת הרי"ף הוא כדעת הרמב"ם דקונה או בכסף או במשיכה ואף שכתב לדחות עפי"ד הרא"ם פ' משפטים מ"מ כתב דהאמת נראה דהרי"ף ס"ל כהרמב"ם וגם בסיום דבריו כתב ולהסוברים הל' כר"י ודוקא נכרי במשיכה ולא בכסף כלל דלא כהרי"ף והרמב"ם כלל וכו' עי"ש ובס' מלאכת שלמה חכים דף כ"ג ע"ג כתב בשם מוהרד"ב סי' קנ"א דס"ל להטור כדעת הרמב"ם ורק משום חומרא הצריך ביו"ד סי' ש"כ כסף ומשיכה:

שוב ראיתי דמרן מוהריט"א שם באות י"ז בד"ה והן עתה וכו' (דף י"ו ע"א וע"ב) אחר שכ' שדעת הרמב"ן שם מבואר דס"ל כדעת הר"ת דמשיכה קונה ושכן דעת בה"ג ודקדק ע"ד בה"ג דממ"ש בהל' הלואה נראה בהפך וכו', כ' שהרשב"א שבב"י יו"ד סי' קל"ב כ' בשם הרמב"ן דס"ל דאמימר או כסף או משיכה קאמר ושכ"כ הריטב"א בחי' לע"ז דף ע"א בשם הרמב"ן וכ' בשם הריב"ע שבשו"ת מוהרש"ך סי' קי"ו דיש להגיה בדברי הרשב"א שבב"י הנ"ל הרמב"ם במקום הרמב"ן כי היכי דלא ליסתרו ד"ק ממ"ש ה"ה בפ"א מהל' זכיה דהרמב"ן לא ס"ל כהרמב"ם ומרן מוהריט"א כתב ע"ד דאין צריך להגיה דמ"ש הרשב"א והריטב"א בשם הרמב"ן הוא דמפרש סברת אמימר דכסף או משיכה קאמר ולא דס"ל כן לדינא דלדינא קי"ל כר"ת כמ"ש ה"ה וכמו שמבואר בפי' בדבריו שבהל' בכורות וס"ל לדחות סוגיא דע"ז מקמי ההיא דמס' בכורות וכו' אלו תוד"ק ומובן לפי זה דמ"ש לקמיה בדף י"ז ע"ב הנ"ל דהרשב"א בחי' לחולין ס"ל כר"ת דלא כהריב"ע שייחס להרשב"א דס"ל כהרמב"ם וכו' כונתו ג"כ לומר דמ"ש הרשב"א שבב"י יו"ד הנ"ל הוא דוקא בפי' הסוגיא דע"ז אבל לענין הלכה ס"ל כר"ת כמ"ש בחי' לחולין ולפי זה אזדא לה סמיכתו של הג' רע"ק איגר הנ"ל ע"ד הרמב"ן וכו' שהרי לפי האמור גם הרמב"ן והרשב"א ס"ל כר"ת וכ"כ בשמן המשחה סי' י"ט דף י"ט ע"ב, ומצאתי בחת"ס בח"ו בחי' למס' ע"ז על דף ע"א ע"א דשקו"ט טובא בזה ובסו"ד כ' בדף נ"ט ע"ג (מהספר) וז"ל מ"מ לדינא אי נתן מעות איכא דעת רש"י דנכרי במעות ודעת רבינו חיים בתוס' ב"מ מ"ח ע"ב דתרווייהו במעות ודעת תוס' דשמעתין דנכרי או בכסף או במעות (צ"ל או במשיכה), וכן דעת הרמב"ם וכן רמב"ן במיוחסות סימן רכ"ה וכו' ע"כ וכונתו דלדעת הרמב"ן במיוחסות קונה בכסף מדיניהם דוקא כמ"ש שם בע"ב בד"ה ועוד ושם בע"א בד"ה אמר כתב דהרמב"ן בהל' בכורות ס"ל דקנין נכרי הוא במשיכה עי"ש (ומה שנראה מדבריו דהמיוחסות הם להרמב"ן אינו מדוקדק עיין מה שרשמתי בקונטרס כללי הפוס' סי' יו"ד):

והנה מעיני הרבנים הנ"ל נעלם מ"ש הרמב"ן במלחמות בסוגיא דנכרי שהלוה לישראל על חמצו שנראה מדבריו שם דמשו"ה בעי לרבא הרהינו אצלו ולא סגי במעכשיו משום דקנין נכרי במשיכה עי"ש הרי דאע"ג דאיכא כסף וכיון דאמר ליה מעכשיו קנאו למפרע והו"ל כסף ממש ולא הלואה בכל זאת לא סגי בהכי ובעי משיכה ודבריו מכוונים למ"ש בהלכותיו לבכורות דקניינו של נכרי דוקא במשיכה וא"כ בהכרח לומר דמ"ש הרשב"א בתה"ב הנ"ל בשם הרמב"ן הוא לפרש סברת אמימיר או דט"ס הוא וצ"ל הרמב"ם כנ"ל. ומצאתי בשו"ת בית שלמה א"ח סי' ס"ב שהק' ע"ד הרמב"ן במלחמות הנ"ל ממ"ש בתה"ב בשמו והצ"ע עי"ש שלא זכר דברי הרמב"ן בהל' בכורות הנ"ל ולא דברי הריב"ע ומוהריט"א הנ"ל: